the dark side of my life

יוסי חוזר אחרי איזה שעתיים וחצי.

יוסי:"היי, אתה יושן?"

אני:"אממ.." קול של סהרורי

יוסי:"הלו?!"

אני:"מה?!"

יוסי:"נרדמת?"

אני:"אני?" מה פתאום!"

יוסי:"טוב.."

אני:"נו, מה רצית?"

יוסי:"עברתי!"

אני:"מה?"

יוסי:"טסט! אתה בסדר?"

אני:"יוואוו, נכון, איך היה?!"

יוסי:"בסדר! תודה"

אני:"אני מצטער אני קצת מעופף.."

יוסי:"תודה, אני מצטער שאמרתי שאתה אח לא טוב.."

אני:"אהה, זה בסדר.."

התחבקנו, העיניים של נצנצו, הברק השתלב בתוך העיניים של יוסי, השתלב עם השמש הלוהטת, השמיים הכחולים שנראו צלולים מתמיד, הדשא הירוק עליו עמדנו, החולצה השחורה שלבש יוסי, הכל היה ירוק, ירוק מדהים, לרגע הוא הזכיר לי את..

לא משנה, אני הוזה, מעופף, מה שזה לא יהיה...

יוסי:"אז.."

אני:"רגע,.."

יוסי:"מה?"

אני:"זה לא כל ההפתעה"

יוסי:"מה?!"

אני:"רק בוא כבר.."

יוסי:"טוב.."

הלכנו למכונית שלי, התחלנו לנסוע והגענו למין חנות לרכבים.

אני:"כנס"

יוסי:"טוב.."

אני:"תראה, אתה רואה את הקטנוע ששם?" מצביע על קטנוע שחור, יפה מאוד.. לפי דעתי.

יוסי:"נו, מה איתו?"

אני:"הוא שלך"

יוסי פותח את עיניו לרווחה, כלא מאמין למראה עינייו, הוא רץ לכיוונו של הקטנוע ומסתכל בפליאה

יוסי:"אתה בטוח?"

אני:" כן, למה?"

יוסי:"כי כתוב על זה שמור"

אני:"לפעמים שאתה בלחץ, אתה מתנהג כמו טיפש"

יוסי:"אממ.. זה שמור לי, אני מניח.."

אני:"אתה צודק"

הוא עולה עליו ומסיע אותו לבחוץ אני מסמן למוכר ויוצא אחריו.

הוא נוסע בכיף על הכביש, הוא שמח.

אני מאושר לראות אותו ככה, אני רק מקווה שהוא לא ישתמש יותר בסמים, זה מסוכן..

 הוא ממשיך הביתה ואני נוסע הביתה, עולה למעלה, פותח את הדלת, ורואה את דניאל יושנת על המחשב, היא נרדמה כל כך מתוקה, אני מרים אותה ומניח אותה על המיטה, מכסה אותה ונשכב לידה, מסתכל עליה כאילו הייתה איזה פסל מדהים, היא באמת הייתה חוץ מהחלק של הפסל..

אני מחבק אותה, ופתאום היא צוחקת, מתוך שינה, היא מתוקה כל כך! אני נשמע הומו עכשיו אבל אני לא יכול שלא להתלהב מהיופי המשונה של דניאל, היא מיוחדת, פשוט מיוחדת..

אני מקווה שהיא תתעורר עכשיו ואני אבהה בעיניים הירוקות המשגעות האלה, אני מתמכר לעיניים שלה..

ירוקות, שחורות, אדומות, זה לא משנה..

אני נרדם, והיא בנתיים לא התעוררה.

באמצע הלילה אני קם, מזיע כולי, מפוחד, סיוט, סיוט כל כך מפחיד, אני בטוח ש.. אני לא בטוח בכלום! מה קרה?! אני נזכר בחלום.. כנראה שהערתי את דניאל כי היא מתעוררת עכשיו..

דניאל:"מה קרה?"

אני:"אני חושב, שסיוט.."

דניאל:"לא נורא.. זה קורה לכולם.."

אני:"כן אני יודע, פשוט, אמממ.."

דניאל:"מה היה בסיוט"

אני:"אני לא בטוח אבל, הורגים אותך, גורמים לך למוות, הכל קשה שם, במקום הזה, את כל מי שאני אוהב הורגים ומעמידים אותי על בניין גבוה ואומרים לי לקפוץ ואני קופץ.."

דניאל:"אתה קופץ?"

אני:"כן"

דניאל:"למה?"

אני:"כי אבדתי כל טעם בחיים שלי.."

דניאל:"זה היה רק חלום.." היא מחבקת אותי ואני רואה בעיניים שלה ניצוץ של פחד, העיניים משתנות, הם כחולות, קהות, כמו שמיים אחרי סערה.

דניאל:"אתה בסדר?"

אני:"כן, בואי נחזור לישון"

דניאל:"בטוח?"

אני:"כן אני רק יקח כוס מים"

דניאל:"אני יקום, חכה רגע" היא מביאה לי כוס מים ומתיישבת לידי

אני:"תודה"

היא מתחילה לנשק אותי, מורידה ממני את הבגדים, מנשקת, מכאיבה, אני כל כך אוהב אותך, דניאל את שלי.