חמימות חולפת

"נאמר כבר הכל,

אין לי מה להוסיף לזה.

אין כוח, אין קול,

הלילות ארוכים והפחד...

לא תדע לעולם, איך בכיתי כמו ילד.

לא תרגיש שומדבר- אז תשכח את הדרך..לכאן.

כי הזמן הולך ותם,

אני לא נושם ולא נרדם.

לא חולם ולא הוזה,

רק שר..."

באמת יש אנשים טובים באמצע הדרך..אבל אתם יודעים מה אבסורד?

שחלק מהם- יותר נכון, שניים, במרבית הזמן, נמצאים כל כך רחוק ממני..

תודה לכם, על היחס, על האהבה ועל האיכפתיות..ועל שאתם- אתם!

אז מה..?מחר אזרחות?

שיהיה בהצלחה.

והכי חשוב..רק טוב.