בכמה ימים האחרונים אני מוצאת את עצמי מתוסכלת.מתוסכלת מהחברים הכי טובים שלי.
אני מבינה שהרצון להתערב לי בחיים ולהגיד לי כמה אני טיפשה וכמה אני טועה הוא רצון טוב אבל תנו לי להחליט מה אני עושה, מתי, כמה ואיך, זה לא כל העניין בחיים??
לטעות..זה הכי כיף.
אז כן, אני עושה טעות לפי דעתכם, טעות שלי אישית גורמת טוב..גם אם זה רגעי, מה קרה, תמיד צריך להיות מחושבים ולדעת למה הכל יוביל..?
די סבבה לי מהמצב, אני בעצמי לא יודעת מה אני רוצה מהכל.
אז תודה, באמת שתודה מכל הלב (ואין שום טיפת ציונית במשפט הזה) אבל את הטעויות שלי אני רוצה לעשות לבד.
אם אתם לא רוצים לראות אותי סובלת אז פשוט אל..
הייתי חייבת לפרוק אחרי שזה ישב לי על הלב כל השבוע.

שיהיה שבוע מדהים..
(ולא, אני לא יוצאת לחנוכה דרום..גם לי מגיעה חופשה מהחיים הלחוצים)