הוא לא היה תינוק מיוחד.

הוא למד ללכת ולדבר בדיוק מתי שכולם למדו, כמו כולם.

הוא לא היה ילד מיוחד.

הוא שיחק עם שאר הילדים בארגז החול, כמו כולם.

הוא לא היה נער מיוחד.

הוא שיחק כדורגל במגרש השכונתי, כמו כולם.

הוא לא היה בחור מיוחד.

הוא הלך לאוניברסיטה וסיים תואר שני, כמו כולם.

הוא לא היה בעל מיוחד.

הוא זכר את ימי הנישואין, כמו כולם.

הוא לא היה אבא מיוחד.

הוא שיחק כדורגל עם הבן שלו ונשא אותו על כתפיו, כמו כולם.

הוא לא היה סבא מיוחד,

הוא סיפור אגדות וסיפורים לפני השינה, כמו כולם.

הוא לא מת בצורה מיוחדת.

הוא היה כמו כולם.

ולא זכרו אותו.