עוד כמה ימים עוברים שנה, אוויר חדש עומד להיכנס.

אולי זאת השנה בה אני אמצא תשובות לשאלות שלי...ואולי אני אצטרך לחכות עוד קצת...

חורף, הפעם עוברת אותו לבד.

המון מחשבות,חיוכים שצצים,אולי פשוט נהיה יותר קל, או ההדחקה עוברת כמו שצריך, אולי פשוט השינה היא זאת שעושה לי הכל יותר ורוד.

לא צריכה שומדבר,רק שמיכה וכרית,לא חום,לא אהבה, רק לבד. עושה לי טוב כרגע, קצת מחשבות,לא רחמים,רק מחשבות על עתיד, ועל מה שהיה שיהיה.

אנשים דואגים יותר מדיי,פתאום נזכרים שאני חייה. לא צריכה שתידאגו,באמת שאני בסדר,פשוט עושה את הדברים לבד.

בא לי קצת לברוח,סתם להיות במקום שיהיה רק שלי,כמו שהמלצת...רוצה ים,בירה,סיגריה ודף- דף שבו אוכל לרשום את כל הרעש בזמן השקט.

אין לי מושג מה אני כותבת בכלל, האצבעות זורמות כמו גל...אולי פשוט הכל נתון,רק לא ניתן להוצאה בצורה הנכונה. אולי בגלל זה יש פה כל כך הרבה טעויות כתיבה, אבל לא איכפת לי. נוח לי ככה. רק נותנת לאצבעות להוציא מה שבא להן.

קצת עצבות,לא יותר מדיי, אולי ציפייה, אבל גם היא לא מחוזקת.מרגישה בריאה, פלוס מינוס. יותר מברגיל.

רוצה שהכל יסתדר בינינו,למרות שאנחנו כבר לא מדברות,רוצה שתבואי כמו שהבטחת..."אחרי המבחנים.",

שיהיה לנו כמה רגעים לבד, בלי שומדבר, רק להתסכל עלייך ולנסות לעזור.