My Melancholy Blues

וואו, ישראבלוג חזר

עברתי כאן כל כך הרבה..

ופתאום, לעבור על כל הפוסטים הישנים האלו. היו קטעים שחשבתי שאני ילדה קטנה ודבילית

והיו תובנות שגרמו לי להיות גאה בילדה בת ה-17 שהייתי ושהצלחתי להגיע לתובנות האלו בגיל כל כך מוקדם.

ובחיים כמו בחיים, השנים עוברות מהר, החיים ממשיכים לרוץ, ואני איתם, מנסה להדביק את הקצב.

משתדלת לסמן וי על כל מטרה ויעד, מה עוד נותר לומר?

שמחה על הדרך, גם אם היא לא קלה לפעמים.

מקווה לראות את עצמי עוד שנתיים קדימה מגשימה את החלומות למגירה שלי.

יום טוב לכם עד אז :) .