הרגשות התנפצו בנשימה אחת.

קרידיט ללב על המישפט.

הוא נכון ועוד איך.

אני חושבת (שוב) על החיים.

צריך להיות זהירים מאוד על מה שאתה עושה בחייך.

אתה יכול להפסיד במשחק החיים וכל המלכים והחיילים שלך ילכו (חברייך) ותישאר בודד בעולם.

לי זה קרה כמעט.

אני מקווה לא לחזור לאותו מקרה עם אמא שלי, מה שהיה.

אני ואמא שלי פחות או יותר הסתדרנו, היא עדיין קצת לא אוהבת אותי, אני יודעת שקשה להשתקם אחרי ריב, וכל ריב משאיר פצע, צלקת על בשרינו, וכאשר מסתכלים עליה נזכרים במה שקרה. יש לי צלקות בכל הגוף, אפשר להגיד, ולא נעים לי להסתכל עליהן.

זה כואב להיזכר בהן יותר מאשר לדעת שהן קיימות שם וכשחבריך מסתכלים על מה שעברת ורואים שעברת המון.

יש לי נסיון חיים, ממה שצברתי ב- 13 שנות חיי.

יש לי נסיון בזוגיות, פחות או יותר, ונתתי עצות ללב ואלינה, מקווה שתחזרו OH1

אני חושבת שאתם זוג נחמד ומתאימים =[

וגם למדתי על המשפחה ^^ פחות או יותר.

גשם.

הגשם רוב הזמן משקף את הרגשתי.

אני מדוכאת.

אני כול הזמן מדוכאת.

אני שונאת את עצמי.

רק אני אני ואני.

עוד מעט יום הולדתי.

אני חושבת שהוא יהיה הכי מחורבן ביקום.

הגשם מטפטף חזק על החלון, מידי פעם רעמים או ברקים וכל רעם או ברק הוא פלשבק מהעבר.

פלשבקים לא נעימים.

הדמעות מתחילות להיווצר, מנסה לשכנע את עצמי לא לבכות.

קר לי כול כך, רועדת, מהזיכרונות, הפחד להיזכר בהם שוב ומהגשם.

מסתכלת מסביבי, נזכרת מה שקרה פה בעבר, נזכרת בו, באבא שלי, אני מפחדת ממנו.

עוצמת עיניים ופוקחת שוב, מנסה לראות את העולם ממבט שונה.

לא מצליחה.

משתדלת לחשוב על עצם קיומי.

לא כול כך מצליחה, נזכרת רק במילה בלט.

אבל נמאס לי מבלט.

אני עייפה לרקוד 5 שנים, למרות שאני אוהבת להיות שם, עם כול החברים שלי ששם, שם אפשר לדבר עם החברים בחופשיות, שם מעריכים אותי, מבינים שאני בן אדם.

רק שם אני מחייכת מהלב.

ורק שם הלב חווה ריגושים ואכזבות.

אני מנסה להצחיק אחרים, אוהבת שמחייכים אלי.

וכאשר החוג מסתיים אני חוזרת למציאות, לא הולכת במקומות חשוכים, יש לי טראומות עמוקות ממה שעברתי בעבר. ושוב הדמעות נוצרות, מחייכת, אך ה"חיוך" מתעקם שוב בחזרה למה שהיה.

ואני אסיים במילה אופטימית, אני והווא פחות או יותר מתקרבים =]

מקווה שעוד חודש-חודשיים יזרוק חברתו ופשוט יקרה נס (כי אלוהים יאהב אותי) ונהיה ביחד.

מה שמסמן את זה זה:

•  מסתכל עלי באמצע השיעור לפעמים
• יום אחד כאשר בדקתי מתי יש לקבוצה שלנו ליגת כדור רשת, הוא ניגש אלי, חייך, ניסה להגיד משהו והלך אל החברים שלו. אני מרחתי חיוך דבילי. נוו שיט, אני נמסה מהחיוך שלו XD הוא כזה חמוד לדעתי 3=

 אבל כותבים שהווא+ חברה מאוד טובה שלי מהכיתה. מאוד מקווה שזה לא נכון. =,[

אני אהיה מדוכאת שבוע =[

בבקשה אלוהים?!

לילה טוב, והלוואי שהתחת שלכם לא תקפא, 3> צ'ארלי