לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


לנדוד דרומה עם שלכת, לנוח תחת עץ בודד. לגעת בגשם הראשון, לחבוש ציפור פצועה בשלג. להתבונן בשמש שוקעת אל החול, לישון תחת שמיים זרועים כוכבים. להרגיש את הרוח מסעירה את הגלים, לרעוד בתו האחרון, במנגינה של החיים. (אני)

Avatarכינוי:  סנופקין.

בן: 32





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

6/2010

אז, הפסקתי לכתוב.


ובבוא היום הגדול, בו ידע כל אדם,
שבכוח אמונתו לשנות את פני העולם,
תרימו טלפון קצר אלי, תשלחו הודעה,
תודיעו לי לשוב לכאן, לדרוש את כספי בחזרה.
ואז אנצח את ההוא שהימר על אושרנו,
שבמחיר חופן מטבעות חשב לחרוץ את גורלנו.
והתקווה שוב תשוב, וייעור כל איש אשר נדם.
אך עד אז אנוח, כאחד האדם.


מה זה היה? שמרתי את זה כ'טיוטא' ב 13/04/2008 00:28
טוב לדעת.



כל כך הרבה דברים עברתי, הנפש לא מוצאת מנוח.
אבל העט כן. העט שותק, תמיד הייתה לו בעיה עם אוצר המילים העלוב.
אז אודה בחיוך מיוסר... הפסקתי לכתוב.

היו שלום.


סנופקין.
נכתב על ידי סנופקין. , 27/6/2010 18:14  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





1,870
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , מתוסבכים , מסעות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסנופקין. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סנופקין. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)