תתארו לכם
(שלמה ארצי)
תתארו לכם עולם יפה
פחות עצוב ממה שהוא ככה
ואנחנו שם הולכים עם שמש בכיסים
ומעל גגות, הכוכבים
והזמן עובר בלי פחד
ואני הולך לפגוש אותה בגן העדן
תתארו לכם קצת אושר
כי הוא כל כך כל כך נדיר כאן
עיר מגניבה בתוך החושך ושנינו בשמיכה
והיא מלטפת אותי ואומרת לי
מחר יקרה מה שרצית
והיא מלאה השתקפויות של עצב ושמחה
תתארו לכם באמצע יום יפה
שמיים מעליכם, האהבה איתכם
כן, ככה זה קרה, לפתע היא אמרה
אני עוד זוכר אותה, כמו בסערה
תתארו לכם אותי נופל לתוך זרועותיה
תתארו לכם עולם פשוט, חדר ללילה, בית בגשם
ריחות עצים מלאים בתות, ושנינו שיכורים
"אם נפרד אני אמות", היא לוחשת וגועשת
תתארו לכם עוד הזדמנות לחזור פתאום לנעורים
תתארו לכם את החיים, זזים אחורה וקדימה
מה שחסר שוב מיתמלא, מה שהיה פתאום ישנו
ואני מביט לתוך עיניה ונגנב בכוח פנימה
תתארו לכם אותנו מגשימים את כל החלומות
תתארו לכם באמצע יום יפה...
תתארו לכם עולם יפה, פחות עצוב ממה שהוא ככה
ואנחנו שם הולכים, עם שמש בכיסים
(תתארו לכם עולם יפה, עיר בתוך החושך)
עולם פשוט, תתארו לכם קצת אושר
אנחנו לא צריכים
(שלמה ארצי)
כבר יבשו עינינו מדמעות,
ופינו כבר נותר אילם מקול.
מה עוד נבקש, אמור מה עוד?
כמעט ביקשנו לנו את הכל.
את הגשם תן רק בעיתו,
ובאביב פזר לנו פרחים,
ותן שיחזור שוב לביתו,
יותר מזה אנחנו לא צריכים.
כבר כאבנו אלף צלקות,
עמוק בפנים הסתרנו אנחה.
כבר יבשו עינינו מלבכות -
אמור שכבר עמדנו במבחן.
את הגשם תן רק בעיתו,
ובאביב פזר לנו פרחים,
ותן לה להיות שנית איתו -
יותר מזה אנחנו לא צריכים.
כבר כיסינו תל ועוד אחד,
טמנו את ליבנו בין ברושים.
עוד מעט תפרוץ האנחה -
קבל זאת כתפילה מאוד אישית.
את הגשם תן רק בעיתו,
ובאביב פזר לנו פרחים,
ותן לנו לשוב ולראותו -
יותר מזה אנחנו לא צריכים.
אסור לצאת בלי גלעד!
כבר כמה פעמים שנופלים לי גראדים ליד הבית.
אבל זה לא מפחיד.
אני מפחדת כשאני רואה את החיילים בטלוויזיה,
שומעת שעוד חייל נהרג, שעוד חייל נפצע.
אני מפחדת שהם לא יחזרו הביתה.
שוב נפל לי ליד הבית.
אבל אסור לעצור!
אסור!
אסור לצאת בלי גלעד!
חלון הזמנויות חד-פעמי.
מפחיד אותי לחשוב שזהו,
שזוהי האפשרות האחרונה להחזיר את גלעד הביתה.
אני לא מפחדת מהגראדים או מהטילים,
לא מפחדת מהאזעקות.
מפחדת שהחיילים לא יחזרו הביתה בשלום!
מפחדת שגלעד לא יחזור!
אסור לצאת בלי גלעד!
אסור להיכנע ללחץ הבינלאומי.
אף מדינה לא מבינה ולא תבין את מהותה של מדינת ישראל!
המוטו של ישראל צריך להיות-אם אין אני לי, מי לי?!
אסור להיכנע ללחץ הבינלאומי.
מאז ומתמיד ניסו להשמיד את העם היהודי.
אסור להפסיק להגן על המדינה!
אין לי ארץ אחרת
גם אם אדמתי בוערת
רק מילה בעברית חודרת
אל עורקי אל נשמתי
בגוף כואב
בלב רעב
כאן הוא ביתי.
לא אשתוק כי ארצי
שינתה את פניה
לא אוותר לה אזכיר לה
ואשיר כאן באוזניה
עד שתפקח את עיניה.
אסור לצאת בלי גלעד!
שבוע שקט...