כששמעתי שהמחשבים קרסו במהלך הפריימריס של מפלגת העבודה, התגובה הראשונה שלי היתה שזה פשוט מעורר רחמים להתמודד על מקום ברשימה שאפילו המחשבים לא חושבים שהיא רלוונטית, ואילו התגובה של אבא שלי היתה תהייה האם האשמה היתה במחשב או בכבל.

בשלב זה התחילו הדיבורים על תאריך חלופי, ואז הוחלט לקיים את בזבוז-הזמן-והכסף פעם נוספת בעוד שמונה ימים. ההחלטה על תאריך זה עוררה זעקה מצד המוסלמים, שאמרו שלא ראוי לקיים את ההליך בחג הקורבן, טענה שאינה ברורה כלל ועיקר, בהתחשב בזה שאם יש משהו שחברי הכנסת של מפלגת העבודה אוהבים לעשות יותר מכל - זה לתפוס להם קורבנות ולהחליף את ראשי המפלגה...