בשעה טובה ומוצלחת הותר לפרסום שהשופט עדי אזר ז"ל אשר נרצח בחודש יולי האחרון, לא נרצח על רקע אישי, לא על רקע רומנטי, לא על רקע פלילי, ולא על רקע סכסוך משפטי, אלא סתם.

כן, סתם.

סתם כי הוא היה שופט, ודרכי המילוט מביתו היו הכי נוחות.

עם כל הצער על כל אדם שנרצח סתם, אני עדיין שמח שזו "סיבת הרצח".

כל מי שנותנים לו מיקרופון הבוקר מלהג על כך שהדמוקרטיה הישראלית בסכנה.

הדמוקרטיה הישראלית, מיקרופוניסטים יקרים, אינה בסכנה.

אלו האזרחים הישראלים שנמצאים בסכנה.

הם נמצאים בסכנה כי האלימות והפשע משתוללים באין מפריע, והם נמצאים בסכנה משום שהדבר היחיד שמוציא אתכם משלוותכם, מיקרופוניסטים חביבים, הוא רצח של "סלבריטי" כמוכם...

אותי לא מטריד כהוא-זה שנרצח שופט כי אסיר זה או אחר ניסה לסדר לעצמו שחרור בתנאים מפלילים.

מטריד אותי הרבה יותר שאנס אכזרי יצא בזול, ושבעוד תשעה חודשים [לפני קיצור שליש על "התנהגות טובה"] הוא יצא לחופשי וישוב לסכן את אזרחי ישראל.

מטריד אותי הרבה יותר שאנשים שהוגדרו כלֹא שפויים [זמנית או כללית] משוחררים מאישפוז, ויוצאים ורוצחים.

מטריד אותי, שאילו עדי אזר לא היה שופט - את המיקרופוניסטים הרצח פשוט לא היה מטריד.