במוצאי שבת, לאחר שערכנו [סוף סוף] חנוכת בית "למִשְפּוּחֵה", לקחתי את וונדי ואת אמא שלה לשדה התעופה, משם הן טסו לאמסטרדם, ומשם ברכבת נסעו לבלגיה - בדרך לבקר את המשפחה.

האמת היא שוונדי בכלל לא תכננה לטוס, או לפחות לא כרגע, אבל במוצ"ש אחותה אמרה לה שראתה כרטיסים במחיר ממש טוב ב"דקה ה-90", ואחרי שהיא עשתה לי puppy face הסכמתי שטטוס [כאילו שהיתה לי ברירה].

אחרי שהתקשרה [חצי שעה אחר חצות ] לאחראית שלה לברר האם היא יכולה להיעדר מהעבודה לארבעה ימים - וקיבלה את אישורה - היא התקשרה להזמין כרטיסים.

השעה היתה, בשלב זה, אחת אחר חצות.

הטיסה היתה בשש ורבע בבוקר.

וזו גברת שחייבת לדעת בדיוק מה היא עושה חודש מהיום, כן?

מאז עברו עלי ארבע ימים לבדי בדירה הגדולה שלנו [חוץ מסוֹכנת ביטוח, אבל זה לא נחשב] וביקור אצל girl interrupted [שזה דווקא כן נחשב ], ועכשיו אני יוצא מהמשרד בדרך לקניון 2004 [הידוע גם בשם "טרמינל 3"] לאסוף את בעלת הארמון...

מה אני אגיד לכם - זה נחמד קצת שקט לפעמים.

זה לא נחמד יותר מדי שקט...