כשרפיק חלבי פירסם ב-YNET טור בו הוא תוקף את המתנחלים, ומציב לעומתם את הציבור הדרוזי כטלית שכולה תכלת, לא יכולתי שלא לגחך בבוז לנוכח טענותיו משוללות היסוד. לא יכולתי שלא להתקומם מול הצהרות כגון:

• "מי שגודע עצי זית, מצית שדות של פלאחים, פוגע בילדים וזורע שנאה, אינו מבין מהו ערך האדמה ואינו ראוי להתיישב בה"
• "... וחבר המשלחת היה וג'יה נסר אלדין שבנו לוטפי היה החלל הראשון במבצע "עופרת יצוקה"
• "אינני מקבל את הגישה שמדובר ב"עשבים שוטים". הם כבר שדה זרוע שוטים. אינני מוכן לקבל את ההסבר שראשי המתנחלים לא מסוגלים למתן אותם, ואינני מבין מדוע מפקדי צה"ל רק משמיעים קיטורים ויללות במקום לרסן את הפורעים האלה"
• "בעוד רבים מהמתנחלים ובוודאי מהחרדים נושאים נשק רק כדי לשמור על בתיהם ובמקרים לא מעטים כדי לנקום ולפגוע בשכניהם".

אל מול ההצהרות האלה, באה כף הזכות של הדרוזים:

• "הנוער הדרוזי מצוי במשבר זהות עמוק: רק מעטים מאוד יגדירו את זהותם כ"ערבית פלסטינית", למרות שפת אמם, מנהגיהם ודתם"
• "מעולם לא שבת המגזר הדרוזי גם כאשר "גזלו" את אדמותיהם"
• "אחוז המתגייסים הדרוזים עולה על אחוז היהודים המתגייסים"

אז רק שיהיה ברור: זכותם של הדרוזים כציבור אינה עניין לדיון. הם תורמים למדינה המון, ואולי גם יותר מקבוצות אחרות, אבל כשמישהו פותח את הפה בצורה כזו, הוא פשוט מזמין את התגובה, ובמקרה זה - התגובה די פשוטה:

• אמנם נכון הוא שלוטפי נסר אל-דין היה החייל הראשון שנהרג במבצע עופרת יצוקה, אבל הוא נהרג בעת ששהה בנחל-עוז. לא שיש בכך להמעיט ממותו, אבל אם כבר "עושים חשבון" - החייל הראשון שנהרג במהלך הלחימה במבצע עופרת יצוקה היה דביר עמנואלוף, "מההתנחלות" גבעת זאב, מהמתנחלים שנושאים נשק רק כדי לשמור על בתיהם ולפגוע בשכניהם, עפ"י חלבי.
• אחוז המתגייסים הדרוזים עולה על אחוז היהודים המתגייסים, וזה אכן ראוי לשבח. מצד שני, הדבר נכון גם לגבי הציבור הדתי וציבור המתנחלים בפרט, והדבר בולט עוד יותר בבדיקת המוטיבציה לצאת לקצונה, וכשבקורס קצינים ארבעה מתוך ששה נציגים של יחידת עילית כמו שלדג הם מתנחלים - שוב אפשר לשאול האם על המתנחלים האלה אמר רפיק חלבי שהם נושאים נשק רק כדי לשמור על בתיהם ולפגוע בשכניהם.
• מעט מאד דרוזים יגדירו עצמם כפלסטינים, פשוט כי הם רואים את עצמם כסורים, ומחכים "לגאולתם".
• המגזר הדרוזי אולי לא שבת מעולם "כשגזלו" (המרכאות במקור אצל חלבי) את אדמותיו - אבל הוא בהחלט ידע להשתמש באלימות חמורה לא פחות מזו שבגינה תוקף חלבי את המתנחלים. כביש 70, ההצתות וחטיפת השוטרת בפקיעין - ועכשיו גם מג'דל ש'מס - יעידו על כך יותר מכל דבר אחר.

ואם יבוא רפיק חלבי ויטען שמדובר במיעוט קיצוני בקרב הדרוזים, ושכלל האוכלוסיה הינה שקטה, נאמנה ושומרת חוק, לא ישאר לי אלא לענות לו במלותיו שלו: "אינני מקבל את הגישה שמדובר ב"עשבים שוטים". הם כבר שדה זרוע שוטים. אינני מוכן לקבל את ההסבר שראשי המתנחלים לא מסוגלים למתן אותם, ואינני מבין מדוע מפקדי צה"ל רק משמיעים קיטורים ויללות במקום לרסן את הפורעים האלה".

אז עשה טובה, מר חלבי, ופעם אחת ולתמיד - ברור מלותיך, ואל תטריד אותנו בהבליך.