מחר, 25 בדצמבר, יחגגו הנוצרים (וסתם בליינים) את חג המולד, המציין לכאורה את יום הולדתו של ישו הנצרתי, מי שעפ"י המסורת הנוצרית - הינו בן לשושלת בית דוד.

יום הולדתו לכאורה, משום שישו לא באמת נולד בדצמבר, כנראה בכלל ביוני, וכנראה שגם לא בשנה בה מקובל לחשוב שהוא נולד, אלא בכלל בשנה הרביעית לפני הספירה. למעשה, מאד סביר להניח שהתאריך הנ"ל נקבע כדי למשוך את היוונים והרומאים הפגניים, אלו שראו בזאוס את אבי האלים - ושיום הולדתו חל אף הוא, "ולגבי במקרה", ב-25 בדצמבר. לא אתפלא, גם אם אין לכך סימוכין, אם ממשיכי דרכו היהודיים של ישו - שהיה יהודי בעצמו - ראו את היום ה-25 בחודש ה-12 את המקבילה ל-כ"ה באלול, היום בו עפ"י המסורת נברא העולם - ורצו לחבר אותו עם "העולם החדש של ימות המשיח".

למעשה, סביר להניח שישו - על כל השגותיו על התורה והממסד הרבני בזמנו - היה נחרד עוד יותר ממה שעשו ממנו ממשיכי דרכו: אל.

ישו, כך זה נראה, רצה לעזור לאנשים להתחבר לאלוהות בלי אמצעים חיצוניים. הוא התנגד לשחיתות המוסרית והממסדית בזמנו, וקרא לאנשים למצוא את דרכם אל האל. הוא רצה שהם יבינו שהם כולם בני האלוהים, ואינם זקוקים לכלי אמצעי, ואל להם לאפשר לממסד לשמש מתווך בינם ובין אביהם שבשמיים. הבעיה היא שממשיכי דרכו הפנימו את הרעיון של לוותר על האמצעי, וקידמו את ישו לדרגת בן-אל, הראוי לתפילה בעצמו.

יהודי שהולך להשתטח על קברי צדיקים צריך להיזהר מאד שלא יהפוך את הצדיק למטרת התפילה. אפשר לקוות או לבקש מהצדיק שישא תפילתו למען המתפלל, אבל חשוב לזכור שהצדיק הוא רק כלי, "טלפון", לקידום התפילה לפני האל. הקו עדין, וקל לחצות אותו. מבחינת הנוצרים, אם ישו הוא בן האלוהים, הרי שאפשר לחצות את הקו בבטחה, להתפלל ישירות לישו, ובאיזהו מקום - לשכוח את האל האמיתי.

כשחרדים מתנגדים להקמת פסל של דוד המלך משום האיסור "לא תעשה לך פסל וכל תמונה", זה נתון לדיון.

כשהם מתנגדים להצבתו במתחם קבר דוד המלך משום שמדובר במקום קדוש - הרי שהם אלו החוטאים בעבודת אלילים.

קבר אינו מקום קדוש. קבר עשוי להיות חשוב היסטורית, עשוי לקבל משמעות סנטימנטלית, אבל קבר אינו מקום קדוש; אם כבר - קבר הוא מקום טמא, כזה הדורש טהרה מיוחדת, והמונע כניסת כוהנים. התורה אוסרת יצירת פסלים ותמונות כדי שאנשים לא יחשבו - כפי שהיה נהוג בעולם הקדום - שהפסל מייצג את האלוהות וצריך להתפלל אל הפסל במקום אל האל עצמו. להגיד שאסור לשים פסל בקבר כי מדובר במקום קדוש, זה להגיד "בכלל לא צריך את הפסל - כבר הפכנו את הקבר - דבר גשמי לחלוטין - למשהו אלוהי מטעם עצמו", וזה בדיוק מה שהאיסור ביצירת פסלים ותמונות בא למנוע.

אז כן, אני מבין ומסכים עם החרדים שלא ראוי להציב פסל במקום קבורתו של דוד - מראשוני הממלכה היהודית הקדומה, המדינה המונותיאסטית הראשונה בהיסטוריה - אך אין לכך שום קשר לקדושה או טהרה, אלא רק לחוסר טעם. אני מסכים עם התלונות של החילונים לגבי זה "שהחרדים לא תורמים כלום למדינה ורק מכתיבים לנו מה לעשות", אבל חושב שהטענות מגוכחות כי לא מדובר בשינקין או דיזנגוף - מדובר בקבר דוד בהר ציון, מקום תיירותי ביותר - אבל לא פופולארי בקרב (או בקבר) הציבור החילוני הישראלי "המודני".

ואגב, רבות מהטענות נוגעות לכך שאף אחד לא התנגד להצבת הפסל קודם, ורק עכשיו - כאשר עלות ההזזה גבוה - באה הדרישה להזיז או להרוס את הפסל, אבל הדרישה היתה "בחוץ" עוד לפני הקמת הפסל - רק שאנשים בחרו להתעלם ממנה. לטעון "שהחרדים הסכימו" כי בראשות העיריה עמד איש חרדי זה כמו לטעון ש"החילונים הסכימו" להחלטה כלשהי כי נתניהו עומד בראשות הממשלה, והמתנגדים הם מהשמאל - זה בעיקר מעיד על הבנה מועטה מאד בכל הנוגע לציבור - או הציבורים - החרדים.

איך שלא יהיה, אם תשאלו אותי - הייתי מעביר את פסל דוד ממקומו הנידח בהר ציון למקום מרכזי יותר - אולי ליד הכנסת, אולי אפילו לתל אביב. לא יזיק לכל מיני אנשים לזכור שהרבה לפני ישו, מוחמד, או צוררים אחרים - עמדה פה ממלכה יהודית, דתית, מונותיאיסטית - חזקה.

ובנימה אופטימית זו: שבת שלום!