אחד הדברים שתמיד משכו אותי לשירים (והמערכונים) של "כוורת" היה משחקי המלים והשנינויות הבלתי פוסקות, כאשר אחת הבלתי נשכחות שבהן היתה "הוא נדד ימים ולילות, ללא אוכל, ללא מזון וללא כלום" (כולל "חוץ מקצת מים שהיו לו בברך", שמופיע בגרסאות מסוימות).

השנים חלפו אך השנינות נשארת, ועכשיו היא גם חוזרת בדבריה של תמרה מאיר, שמתארת מסע תלאות ממצרים לישראל. כשהיא מתארת את המצוקה הגדולה היא בוחרת במה שנשמע כמו ציטוט מכוורת: "היינו עם קצת אוכל וכמעט בלי מזון בכלל".

אני בטוח שיודוקוליס מתמוגג מנחת, ואם תמרה עדיין במצוקה, מר ליפשיץ ישמח לשרת אותה במכולת...