|
הימים חולפים - שנה עוברת,
אבל המציאות, אוי המציאות, היא תמיד עכורה נשארת. |
כינוי:
בן: 47 MSN:
ofernicusתמונה
מצב רוח כרגע:
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
יולי 2011
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 7/2011
לאורך הירקון הרוח שר בקני הסוף שלמה קראוס כותב ב-YNET על יחסם המזלזל, לכאורה, של ילידי שנות החמישים והשישים, כלפי "מאבק הצעירים" הנוכחי. לשיטתו, היום קשה יותר מבעבר להתקיים בארץ, ולפיכך הביקורת של אותם "זקנים", להם היה לכאורה קל יותר, אינה מוצדקת.
אז נכון, לילידי שנות ה-50 וה-60 היה קל יותר במציאת עבודה (או לפחות בשמירה עליה) ובקנית בית, אבל היו להם קשיים שאותם אנחנו, תודה לאל, מכירים רק מהסיפורים.
השאלה היא למה לעצור בשנות החמישים. למה לא להמשיך אחורה, לדורותשהקימו את המדינה, לדורות שבאו לכאן, עמלו ולא זכו לראות את המדינה. את אלו שעזבו את "משמני אירופה" של תקופת ההשכלה הטרום-שואתית.
אותם אנשים לא שאלו "מה יש לעשות מחוץ לתל אביב" כי תל אביב לא היתה קיימת, וגם בה גם לא היה מה לעשות עד שהקימו אותה, ואנשים באו! פתח תקווה הוקמה בגלל הצפיפות הבלתי נסבלת בין חומות ירושלים, כי לפעמים צריך להסתכן ולוותר על הנוחות כדי להתגבר על הקשיים.
אז כן, קשה להיות צעיר בארץ. קשה גם להיות זקן. אבל אם מישהו רוצה לפתור את בעית הדיור הוא צריך להבין שהבעיה לא תיפטר ע"י זה שיבנו בתים בכל מקום "ושמישהו אחר יעבור לשם וישאיר לי את המקום בתל אביב.
והנה רעיון פרקטי, והוא פרקטי אם רק תעזו להתייחס אליו ברצינות: אולי במקום "קבוצות רכישה" בתל אביב ושכנותיה תארגנו קבוצה ותבנו, ביחד, במקום זול? מובטח לכם שתוך כמה שנים תקום מסביבכם קהילה לטעמכם, ויחד איתה גם מקומות עבודה שיבטלו את הצורך בנסיעה לתוך גוש דן.
הפתרון קיים, השאלה היא רק אם אתם מחפשים פתרון או מחאה.
| |
|