כשיו"ר "הבית היהודי" ברחובות, אמיתי כהן, הודיע שהמפלגה תרוץ יחד עם "אגודת ישראל" בבחירות המקומיות ברחובות, הגבתי מיד בספקנות, כשלא ממש ברור לי על סמך איזה מצע משותף אפשר לרוץ ומה בכלל התועלת. הוסבר לי שמטרת המהלך הוא פירוק החזית המשותפת שהציגו המפלגות החרדיות האשכנזיות יחד עם ש"ס, כאשר כעת "אגודת ישראל" (החסידית) חוברת ל"בית היהודי", ו"דגל התורה" (הליטאית) חוברת לש"ס.

לקח עוד קצת זמן והליכה ברחובות רחובות, ואמת גדולה בהרבה טפחה על פני.

איחודים ופירודים פוליטיים הם לרוב עניין של תועלת הדדית, מיידית, וקצרת מועד, אבל כשאני חולף על פני שכונות חרדיות ורואה שלטים של "טבג" (שילוב של "טב" של "הבית היהודי" ושל ג' של "אגודת ישראל") אני לא יכול לחשוב לעצמי על חרדים, שאחרי שנים שמספרים להם על "הציוייינים" שמנסים להחריבם ולהורסם, הלכו ותלו את השלטים האלה על בתיהם, ובעצם "הכניסו הביתה" את "הבית היהודי". הכניסו הביתה מפלגה ציונית. הכשירו את "השרץ". אולי לזמן קצר, אולי רק לרגע, אבל "הנזק" כבר נגרם - וגם אם מדובר בתהליכים ארוכים, לפעמים של צעד-קדימה-שניים-אחורה - הם תהליכים שמביאים איתם שינוי חשוב, שינוי הכרחי. יותר מזה, אני מאמין שנציגי המפלגה החרדית לא היו מעזים לבצע מהלך כזה אילולי הרגישו שיש בציבור שלהם לגיטימציה למהלך שכזה, דבר שכשלעצמו מעיד על שינוי השקפתי בהתייחסות ל"גויים עם הכיפה" שגרים סביבם.

אז לא, זה בטח לא יקרה מחר, אבל העולם משתנה, וזה כולל את העולם החרדי. בין שזה בגלל קיצוצים, חקיקה או "גזירות", בין שזה מתוך הבנה שדרוש שינוי, ובין שזה אפילו בגלל רצון בשינוי - השינוי פה, ואף שקשה מאד לנבא לאן התהליכים האלו יובילו אותנו, אפשר לקוות שהכוונה מתאימה והרבה סבלנות יביאו אותנו לעתיד טוב יותר, עתיד של שותפות ועבודה משותפת. 

שיהיה לנו בהצלחה, ושבת שלום!