במהלך השירות הצבאי, המפקד שלי נתן לי פקודה לא חוקית (אך לא כזו שדגל אדום, שחור או פרחוני מתנוסס מעליה). ביצעתי את הפקודה ולאחר מכן הגשתי נגד המפקד קבילה, מה שעורר את חמת זעם המפקד מעליו. עלי, כמובן.

בבוא היום, התחלף "המפקד הזועם" ומחליפו זימן אותי לשיחת היכרות בה כל מה שהיה לו לומר לי זה שלא מקובל עליו שחיילים מגישים קבילות. לא עניין אותו לשמוע מי אני (החייל הותיק והמנוסה בצוות, חייל עם מוטיבציה גבוהה וידע ורב, חייל שבמקרה הגיע לסיטואצית הקבילה כי סמח"ט היחידה סמך עליו יותר מאשר על מפקדיו) ורק עניין אותו "להבהיר" לי ש"אצלו אין קבילות".

"הבהרתי" לו בהתאמה שמפקדים הגונים לא "זוכים" לקבילות, ושכל זמן שהוא יפקד כראוי - הוא לא יראה ממני קבילות בעצמו, ושבכל מקרה את כבודי הוא איבד באותו רגע ושישכח משיתוף פעולה מצידי, שיתוף פעולה שאני מאמין בלב שלם וללא (יותר מדי) שחצנות - היה יכול להיות יקר ערך עבורו.

אז נכון, פייסבוק אינו תחליף לשרשרת הפיקוד, אבל לפעמים שרשרת הפיקוד זקוקה וראויה לבעיטת השכמה