אני מאמין שכבר כתבתי על זה בעבר, אבל דיווחים כגון זה שמובא היום, על כך שהחשוד המרכזי ברצח מוחמד אבו-חדיר
נעצר בעבר בגין נסיון לרצח בתו, מציפים בי כל פעם מחדש את אותו ערב שבו הובא למרפאת היחידה שלנו חייל מילואים שהתחיל להראות סימנים של "אי יציבות נפשית". הסתבר שאותו חייל היה מטופל תרופתית עקב מחלת נפש, שהוא היה בהליכי שחרור משירות מילואים סדיר, אך בינתיים הוא גויס למילואים, לא הביא איתו את התרופות, ולכן בעצם לא היה בטיפול.
החייל הנ"ל (שאת שמו אני לא מצליח לשכוח) התחיל, כאמור, להראות סימנים של "אי יציבות" והובא מהמוצב אלינו , במרפאת החטיבה, כדי שנפנה אותו לחדר מיון פסיכיאטרי בבית החולים. מאחר והיינו בכוננות על גזרת לבנון, היה צורך בהשגת אמבולנס גיבוי - תהליך די בירוקרטי וארוך מטבעו - ובינתיים החייל הושכב לנוח בחדר האשפוז שלנו.
בכל ערב, לאחר שעות הפעילות הסדירה של המרפאה, היה נשאר במרפאה חובש תורן מהצוות, ובאותו ערב היתה אמורה לשמש בתפקיד זה חובשת מסויימת. כאמצעי מנע הוחלט שאני אחליף את החובשת בתורנות מתוך הנחה שאם "יקרה משהו" - יהיה לי קל יותר להתמודד פיזית עם החייל.
אם לדלג על כמה שלבים בדרך, בסופו של דבר מצאתי את עצמי לבד במרפאה, כשאותו מילואימניק חונק אותי בעוצמה פסיכוטית, וברגע של תושיה לא מובנת אני מצליח להשתחרר ממנו, להדוף אותו לחדר פנימי, ולנעול את הדלת מאחוריו. הוא מצידו שבר את הידית בנסיון לפתוח את הדלת, הפך שולחן, ופרץ חלון כפול באגרוף בודד.
הזעקתי עזרה, ויחד עם רופא החטיבה ורופא מילואים - שניהם גדולי גוף כמוני - השתלטנו על אותו מילואימניק, הזרקנו לו חומרי הרגעה, ופינינו אותו לבית החולים כשהוא קשור למיטה.
אז כן, בהחלט יכול להיות שזו הטראומה שמדברת מתוך גרוני או דרך אצבעותי, וכן, ברור שכל מקרה צריך להישקל לגופו, וברור לי שלא כל אדם עם בעיות נפשיות צריך להישלח לסוף העולם, אבל חלאס! אם בנאדם לא כשיר לעמוד למשפט - אל תשלחו אותו להסתובב בחוץ! תפסיקו לסכן את חיינו! אני לא יודע אם נדרש שינו בחוק או שפשוט צריך לתת לשופטים בעיטת השכמה, אבל לא יכול להיות שאדם נעצר בנסיון לרצח בתו התינוקת והשופטים קובעים שהוא לא אחראי למעשיו מספיק כדי לעמוד למשפט - אבל כן אחראי למעשיו מספיק כדי להסתובב בינינו כאילו לא קרה כלום!
אם בנאדם לא כשיר לעמוד למשפט - הוא צריך להיות באשפוז פסיכיאטרי עד יומו האחרון. ואם זה לא מובן מאליו - כנראה שכולנו משוגעים.