|
 הימים חולפים - שנה עוברת,
אבל המציאות, אוי המציאות, היא תמיד עכורה נשארת. |
כינוי:
בן: 48 MSN:
ofernicusתמונה
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
ספטמבר 2003
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 9/2003
 Black Hawk Down לפני כחצי שעה סיימתי לצפות בסרט "Black Hawk Down". (כן, זו הפעם הראשונה שאני רואה את זה).
תכננתי לראות חלק היום וחלק מחר או מחרתיים. בדרך כלל אין לי בעיה ללחוץ על Stop ולהמשיך בהזדמנות אחרת, ולפעמים פשוט לשכוח מהסרט ולא לראות את הסוף. הפעם לא יכולתי. ישבתי מזועזע מול המסך, בידיעה שהסרט מבוסס על אירועים אמיתיים. מדדתי לעצמי דופק כאשר הסרט נגמר... הייתי על משהו כמו 140 פעימות לדקה... עם סחרחורת ובחילה... ולא, לא בגלל המראות המזעזעים. לא בגלל צילומי הפצועים וההרוגים. ראיתי וטיפלתי בדברים גרועים לא פחות. הייתי מזועזע כולי מהטמטום ומהשחצנות, ומחוסר הזהירות שבאה בעקבותיהם. מלראות חיילים מזלזלים בכוחות העומדים מולם, במשימה העומדת מולם, ולא נערכים לה בהתאם. מלראות מפקדים שאינם מפקחים שחייליהם מתכוננים כראוי... תזכירו לי בבקשה לראות את הסרט הזה שוב לפני כל יציאה למילואים...
| |
|