1. מישהו הרים את הראש הבוקר והביט בשמיים? מישהו שם לב לעננים הגדולים, הנמוכים, השחורים-אפורים? מישהו הסתכל בעננים האלה וייחל, כמוני, שהם יורידו גשם? למישהו המראה הזה עשה פשוט טוב על הלב?

2. אני פה בישראבלוג קצת יותר משמונה חודשים. בזמן הזה הכרתי פה הרבה מאד אנשים, שהרבה מאד למדתי להכיר, להוקיר ולחבב, ואת חלקם למדתי לאהוב. עם קבוצה מסויימת פה אני נפגש לעתים די קרובות (אך לא מספיק) ונהנה מכל רגע. אני משתדל לשמור על קשר עם אנשים פה ומשתדל להיות רגיש ככל שאני יכול מצד אחד, אך מספיק כן ואמיתי לומר את האמת כשצריך, גם אם היא כואבת. ואולי זה שאני משתדל להיות פה אני עצמי ולא לשחק משחקים, ואני מתייחס לחברים הוירטואלים כחברים לכל דבר, אולי זו הסיבה שכל כך הפריע לי לגלות שיש אנשים שמסננים את השיחות שלי ופשוט לא עונים לי בכוונה, ושיש אנשים שמאד רגישים כשזה נוגע אליהם, אבל אינם רגישים במיוחד כשזה נוגע לכאב של אחרים. אז לא, אני לא הטיפוס שילך ויצעק "את/ה זבל ואני לא רוצה להיות איתך בקשר!" אבל אם יש "סרבנות אפורה", אני מניח שיש "התנתקות אפורה" של קשר שפשוט דועך מעצמו, כי הוא מאבד את הטעם. (וכשחושבים על זה, מאחר ואני נוטה להאמין שמי שאני מתכוון אליו קורא את זה, אז אולי הפוסט הזה שווה לצעקה פגועה/זועמת).

3. אם תוך חודש יוצא לי פעמיים לתת טרמפ למישהי שאני בכלל לא מכיר... מה זה אומר על המושג "צירוף מקרים", או לחליפין, מה זה אומר על הנכונות של אנשים לעצור לטרמפיסטים? (וכן, אני מכיר את המשפט "לך תדע, אולי זו מחבלת?" והמשפט הנפלא עוד יותר: "איך היא לא מפחדת שיאנסו אותה?". אם אנשים כל כך דואגים לשלום הטרמפיסטים, למה שלא יקחו אותם בעצמם כדי למנוע את האפשרות שמישהו "מפוקפק" יעצור להם?)

4. לא יודע מה זה הפוסט הזה... אולי זה קשור לעננים, ואולי זה קשור לעובדה שקמתי הבוקר מאוחר מהרגיל (07:15). אתם מוזמנים להתעלם.