... מחכים לכם ברשת קלאבמרקט.

בעקבות המשבר ברשת קלאבמרקט, מזה כמה ימים שבתקשורת משודרת פרסומת "בשם 3500 עובדי רשת קלאבמרקט ומאות ספקי הרשת" לשוב ולקנות בסניפי הרשת.

אין ספק שזו קריאה מרגשת, וכשאתה מעמיד לנגד עיניך את יכולתם של העובדים והספקים להתקיים בכבוד, יכולת שעשויה להיפגע על לא-עוול בכפם, אתה בהחלט מוצא את עצמך שוקל להעדיף את סניפי הרשת על סניפי המתחרים, ולוא לפחות עד שתחלוף הרעה הנוכחית.

ובכל זאת, אני לא יכול שלא לשאול:

מישהו יודע מי מממן את הפרסומות הללו? האם מדובר בהתארגנות של העובדים, דבר שאינו סביר?

או שאולי מדובר ביוזמה של ההסתדרות, דבר שסביר קצת יותר, אך עדיין לא ממש סביר?

ואולי מדובר פשוט בפרסומת מעשה ידיה של הנהלת הרשת?

עפ"י גלובס, נראה שמדובר ביוזמה של העובדים.

ומאידך, שוב עפ"י גלובס, נראה שבכלל מדובר ביוזמה של נאמני הרשת.

ולמה זה משנה לי מי עומד מאחורי הפרסומות?

כי דוגרי, אם מצפים ממני לבוא ולקנות ברשת "בשביל העובדים" - אני מצפה שזה אכן יהיה בשביל העובדים.

אני מצפה לדעת ששיפרו את תנאיהם של העובדים בעקבות נכונותי לבוא ולקנות שם.

אני מצפה לדעת שלא משלמים להם שכר מינימום.

אני מצפה לדעת שנותנים להם לשבת, ושנותנים להם הפסקות ראויות לשמן.

אני מצפה גם לדעת שהרשת פועלת בחוכמה, תוך הבטחת עתיד עובדיה, ולא מנסה לשבור את הרשתות הקטנות, תוך מכירה במכירי הפסד.

בישראל כמו בישראל, סביר להניח שהבנקים יעניקו הטבות לרשת, ייפרסו את החובות לחמישים השנה הקרובות, או פשוט יימחקו את חובות הרשת, וכמו כל דבר בישראל - "כשהגדולים" עושים שטויות - הקטנים משלמים את החובות, והפסדי הבנקים יועברו ישירות אל הלקוחות הקטנים.

אני מצפה שבמצב כזה ההנהלה - והבעלים - יהיו אחראים לדאוג שכספם של האזרחים לא יושלך לפח.

אני מצפה גם שהכנסת תיפעל למניעת הישנות מקרים כאלו, ובעברית:

החל מחודש ינואר 2006 אזרח לא יוכל למשוך כסף מחשבון הבנק הפרטי שלו, במידה וחרג ממסגרת האשראי שהוגדרה לו ע"י הבנק. אני מצפה שכלל זה יוחל גם על כל חברה - ציבורית או פרטית, ובמידה ותחרוג החברה ממסגרת האשראי שלה היא תועבר לכונס נכסים או לגוף המקביל ל"ועדה קרואה", מתוך מטרה למנוע את המשך צבירת החובות ומפולת פיננסית.

לסיכום: אם אני כאזרח הולך לקנות ברשת בשביל לעזור לאזרח אחר שהוא במקרה עובד הרשת, אני מצפה שהעזרה שלי תופנה אליו, ולא לטובת המליונר שמחזיק ברשת, לא ממש דאג לפקח על עסקיו הכושלים, והחליט שבשורה התחתונה "הוא הקורבן".