שנה אחרי שנה, קוראים בפרשת השבוע את הפסוקים "כִּי-תָצוּר אֶל-עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא-תַשְׁחִית אֶת-עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן--כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל, וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת:  כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה, לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר.  כ רַק עֵץ אֲשֶׁר-תֵּדַע, כִּי-לֹא-עֵץ מַאֲכָל הוּא--אֹתוֹ תַשְׁחִית, וְכָרָתָּ; וּבָנִיתָ מָצוֹר, עַל-הָעִיר אֲשֶׁר-הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה--עַד רִדְתָּהּ" (דברים, פרק כ', פסוקים י"ט-כ').

ובהלכות מלכים ומלחמות, פרק ו' הלכה י"ב כותב הרמב"ם: "אין קוצצין אילני מאכל שחוץ למדינה, ואין מונעין מהם אמת המים כדי שייבשו--שנאמר "לא תשחית את עצה". וכל הקוצץ, לוקה.  ולא במצור בלבד, אלא בכל מקום, כל הקוצץ אילן מאכל דרך השחתה--לוקה.  אבל קוצצין אותו, אם היה מזיק אילנות אחרות, או מפני שמזיק בשדה אחרים, או מפני שדמיו יקרים; לא אסרה תורה, אלא דרך השחתה".

ואיפה היו הברברים האלה כאשר למדו את הפסוקים וההלכות הברורות הללו?

ואגב, מישהו מוכן להסביר לי איך זה שהשב"כ והמודיעין של צה"ל מצליחים לנצח את השעון ולגלות מחבלים לפני שהם יוצאים לבצע את הפיגוע, אבל לא מצליחים לאתר את המושחתים המשחיתים?!

ואולי, אולי הם בכלל לא מנסים?