קראתי שבית המשפט חייב את מפלגת העבודה להתנצל בפני יעל דיין, לשעבר חברת הכנסת. בתגובה אמר היועץ המשפטי של המפלגה ש"אם היא עומדת על כך שהמפלגה תשוב ותתנצל, מי שיתנצל בעבר אין לו בעיה להתנצל שוב. אין קשר בין הדברים לבין פרישתה למרצ, שהיא תוצאת העובדה שהגברת דיין לא נבחרה למקום גבוה ברשימה לכנסת"

ואני לא יודע למה, אבל כשאני קורא את התגובה הזו, אני לא מצליח להתנתק מהתחושה של ילד שהמורה מכריחה אותו להתנצל בפני, והוא מנסה לתמרן בין ההתנצלות שנכפתה עליו ובין הרצון לנקמה אחרונה, ומה שהוא מצליח לסנן זה "סליחה שקיללתי אותך, אידיוט!"...