|
הימים חולפים - שנה עוברת,
אבל המציאות, אוי המציאות, היא תמיד עכורה נשארת. |
כינוי:
בן: 47 MSN:
ofernicusתמונה
מצב רוח כרגע:
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
ספטמבר 2005
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 9/2005
רה"מ [2] ועכשיו ששרון פשט את מדיו, רחץ כפיו, והחליט שהכיבוש בעצם משחית, ושההתנתקות אינה מטעמים פרקטיים-בטחוניים-מדיניים אלא מטעמים אידיאולוגיים, האין זה ראוי שביום השנה העשירי להירצחו של רבין [יום המתקרב והולך] יעלה שרון לקברו של רבין ויבקש ממנו סליחה?
ואולי עוד קודם יהיה הגון מספיק לבקש סליחה מביילין? משריד? מאורי אבנרי? ובעצם - מכלל הציבור בישראל?
הרי שרון היה אבי ההתנחלויות. מזה 30 שנה שאינו עושה בדבר אחר: שר הבינוי והשיכון, שר התשתיות, ועוד ועוד.
ופתאום הוא קם ומספר לנו שבעצם הכל היה בטעות. לא כי המצב השתנה, ולכן צריך לפנות יישובים, אלא כי כל השנים הללו היו טעות.
טעות שעלתה בחיי אדם, טעות שעלתה בכסף רב.
אני אישית לא חושב שזו היתה טעות, גם אם נעשו טעויות בדרך, אבל לשיטתו ושטותו של שרון הכל היה טעות, האין זו חוצפה מצידו להמשיך ולכהן כראש ממשלה, אחרי שהטעה את כולם?
| |
|