"לאחר שישראל הסכימה לדרישת האיחוד לסמן מוצרים, מציעה ח''כ גלאון ליישם את השיטה גם בארץ", נאמר במעריב.

הרעיון העומד מאחורי הדרישה: ישנם אזרחים ישראלים אשר אינם מוכנים לקנות תוצרת יש"ע, ולכן יש לסייע בידם.

אישית אני חושב שהדרישה לסימון שכזה דומה מאד לנושא הג'לטין, כי כמעט תמיד מסומן על המוצר גם היישוב או האזור בו הוא יוּצר, אבל לצורך העניין נניח לרגע שאני לא מצפה מהלקוחות להבנת הנקרא.

איך אומרים בהימורים? "אני משווה ומוסיף חמישיה"?

אני מציע שעל כל מוצר יסומן השיוך המפלגתי של בעליו.

הרי "לא יעלה על הדעת" שאיש ימין יסכים לקנות מוצר שבעליו תורם ליע"ד, לעבודה, או לאנשי ז'נווה, בדיוק כמו ש"לא יעלה על הדעת" שאיש שמאל יסכים לקנות מוצרים של אדם התומך במפלגות הימין או אשר מפעליו נמצאים ביש"ע.

uואם נזרום עם הרעיון - זה גם יאפשר לוודא שחרדי לא יקנה מוצרים של איש שינוי, וחילוני לא יקנה מוצרים של איש ש"ס.

ובכלל, אולי ראוי שעל התווית של כל מוצר יהיה כתוב המצע של המפלגה בה תומך הבעלים - ואם ישנם מספר כאלו - אז גם את ההסכמים הקואליציונים ביניהם.

הרי חובה לסייע בידי האזרחים להחליט ממי הם לא קונים, כי מה אם לא זה יתרום לכלכלה הישראלית?