[לא, זו לא שגיאת כתיב]

שרון מתכוון היום להמשיך בנסיונותיו להשליט את הזנות הפוליטית על הכנסת ועלינו, בבקשו למנות לשרים את חברי הכנסת רוני בר-און וזאב בוים, כתשלום על תמיכתם בתוכנית ההתנתקות, ומקביל, במהלך הגיוני בהרבה, הוא מבקש להפוך לקבוע את מינויו הזמני של אהוד אולמרט כשר האוצר.

את בוים בכוונתו של ראש הממשלה למנות לשר העלייה והקליטה, ואת בר-און לשר במשרד התעשיה, המסחר, והתעסוקה [בדגש על "שר במשרד" ולא "שר ה..."], אך מכיוון שהוא יודע שיש בכנסת מספיק אנשים שיתקוממו על האתנן שברצונו לשלם לבר-און ולבוים, כפי שעשו לפני שבעה חודשים, הוא החליט להעביר זאת בבחינת "הכל או כלום" - הצבעה אחת על שלשת המינויים יחדיו, כך שלא ניתן להצביע בעד מינויו של אולמרט ולהתנגד לבר-און ובוים.

אלו מבין חברי הליכוד שמתקוממים על מהלך זה הוכרזו, כמובן, על ידי שרון ואנשיו כמחרחרי ריב ומדון, מפוררי הליכוד, וחתרנים, אבל תפסה אותי במיוחד אמירתה של השרה-הדוברת ציפי ליבני, שאמרה כי התנהלות זו של "המורדים" מעלה בספק את יכולתה של הליכוד להנהיג... אם הייתי יכול לומר משהו לגברת ליבני הייתי רוצה לתקן אותה: הפרשייה הנוכחית, כמו אלו שקדמו לה, אינה מעלה את השאלה האם מפלגת הליכוד יכולה להנהיג את המדינה, אלא האם היא ראויה לעשות זאת...

ומאחר ומאז ח"כ אבשלום וילן ביטל את מנויו על רשימון זה לא ידוע לי על חברי כנסת הקוראים פה, כתבתי את הדברים והפניתי אותם למקבץ אקראי של חברי הכנסת של הליכוד - ושל העבודה...

הנדון:  הצבעה כפויה על מינוי שרים

היום תתקיים בכנסת הצבעה על מינויים לשרים של חברי הכנסת אולמרט, בראון, ובוים, כאשר ראש הממשלה, המעוניין לבצע את המינויים הללו, מתעקש לבצע הצבעה על שלשת המינויים יחדיו, במקום לאפשר הצבעה נפרדת עבור כל מינוי, ומאיים כי אם הם לא יאושרו, תוקדמנה הבחירות.

מבלי שום קשר לזהותו של מועמד זה או אחר, ואפילו מבלי כל קשר לנסיבות שהביאו למינויים הללו, לא ניתן לקבל את דרישתו של ראש הממשלה להצבעה יחידה על שלשה מינויים נפרדים.

לא ניתן לקבל את זה שראש הממשלה דורש מחברי הכנסת לאשר – כנגד רצונם ואמונתם – מינוי של אדם אחר, רק כדי שלא יטרפדו את מינויו של אדם אחר בו הם כן מעוניינים לתמוך.

במשך שנים טען שרון כי אין להיכנע לטרור ואין לנהל משא ומתן תחת לחץ.

בבואכם היום להצביע על המינויים, הראו לראש הממשלה כי גם אתכם לא ניתן להכריע ע"י איומים והפחדה, ואם לא מאפשרים לכם להצביע בנוהל תקין, פשוט הצביעו נגד: למנות אותם באופן ראוי ניתן יהיה גם בעתיד, אולם כפי שאמר קוהלת – "מעוות לא יכול לתקון, וחיסרון – לא יוכל להימנות", והקשר אקטואלי – חיסרון אסור למנות.

ואגב, רק לפני שבעה חודשים, ב-31/03/2005, נאלץ ראש הממשלה לחזור בו מכוונתו למנות את בראון ובוים, וזאת בעקבות הלחץ הציבורי והפוליטי שסירב לקבל את אותם מינויים שמנסה שרון להעביר היום.

האם באמת ראוי יהיה להכשיר היום את מה שכבר נדחה בעבר?

בכבוד רב,

עופר לנדא

 העתקים:

·         ראש הממשלה, אריאל שרון

·         שר התמ"ת ומ"מ שר האוצר, אהוד אולמרט

·         ח"כ רוני בר-און

·         ח"כ זאב בוים