אתמול בערב, כאמור, היו "האירוסין הרשמיים".

המשפחה שלי, כולל סבתא וסבתא, אחותי וגיסי, הגיעו לביתה של וונדי. חוץ מאחותי, שעבדה עם אמא של וונדי, זו למעשה הפעם הראשונה שהמשפחה שלי פוגשת את משפחתה של וונדי.

המון התרגשות של האגף הנשי, המון צחוקים ובלאגן, והמון צילומים.

המצלמה הדיגיטלית "מתקתקת" בחופשיות, כי זה הרי לא עולה כלום לצלם, ומה שלא רוצים - לא מפתחים.

אחרי כל הבלאגן אני מגיע הביתה, מכניס את כרטיס הזיכרון של המצלמה לתושבת במחשב, מנסה להעתיק את התמונות למחשב. מקבל הודעת שגיאה. המחשב נתקע.

מפעיל את המחשב מחדש, מנסה לשלוף את התמונות מהכרטיס, מקבל הודעה: "The disc is not formatted". מחזיר את הכרטיס למצלמה, מנסה לראות דרכה את התמונות. מקבל הודעה "No Pictures". מקלל את המצלמה ואת המחשב, ומוציא את העצבים על Snood.

מזל שצילמנו גם עם המצלמות "הפרימיטיביות"...

עדכון 14/12 20:00

ניסיתי עכשיו ארבע תוכנות לשחזור תמונות מכרטיסי זיכרון.

קדחת.