"אם לא היה צבא, הייתי נשאר עדיין בשטח לבנון. אם הצבא לא היה מחלץ אותי, לא הייתי חי. עברו עלי רגעים קשים" אמר אתמול אדם וקסלר, לאחר שחולץ משטח לבנון, לשם נסחף ע"י הרוחות החזקות בעת שדאה עם מנצח הרחיפה שלו מעל מצוק מנרה שבגבול הצפון.

אז אשרינו באמת שהחיילים הצליחו לשחרר את וקסלר, ואשרינו שהיו שם אזרחים בעלי תושיה שהקפיצו את החיילים, ואשרינו שהחיזבאללה לא הצליחו לשים עליו את ידיהם, כי ממש איננו צריכים עוד "פרשיית טננבאום".

אבל איך! איך קורה שיום לאחר שגבול הצפון סער ברוחות מלחמה, ויומיים לאחר שגבול הצפון סער ברוחות וגשם - פתאום קם אדם בבוקר ומחליט שהוא עולה לצנוח, תוך שהוא מתעלם מהזהרות האנשים סביבו, ותוך שהוא מתעלם [לכאורה!] מהאיסור שצה"ל הטיל עליו.

ב-YNET מספרים שוקסלר נחשד "ברשלנות תוך סיכון חיי אדם" [ואין ספק שהיתה סכנה לחייו של אדם] "ובתקלה ציבורית".

האם היה צריך שחס וחלילה יהרגו אנשים בתקרית, נאמר, אחד החיילים שהיה בא לעזרתו של וקסלר, כדי שהצנחן המוכשר יענש בחומרה, או שיש סיכוי שגם בלי הרוגים המשטרה ובית המשפט יהיו מספיק נבונים להטיל עליו עונש משמעותי מספיק כדי להעביר את המסר שכשאתה עושה שטויות - אתה לא יכול שלא לשלם על זה?