| |
הימים חולפים - שנה עוברת,
אבל המציאות, אוי המציאות, היא תמיד עכורה נשארת. |
 כינוי:
בן: 47 MSN:
ofernicusתמונה
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2003
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 1/2003
 השקט שאחרי הסערה
זה רק אני, או שבאמת יש עכשיו, אחרי שנגמר בלאגן הבחירות, תחושה של שיממון? מאין שקט כבד כזה. שקט שיש לו נוכחות, יותר מאשר שקט הנובע מהיעדר קולות?
האמת, במהלך היום לא ממש יוצא לי לשמוע רדיו או לצפות בטלויזיה, כך שאת העדכונים השוטפים אני מקבל דרך וואלה, ynet ושאר מקורות טקסטואליים ברחבי הרשת. מקורות אלה, מטבעם, דוממים, אבל גם מול הטלויזיה, גם ברכבת או באוטובוס, אני מרגיש מעין... שקט טורדני, כאילו שהבחירות האלה היו מעין push אחרון במעלה הגבעה, מאמץ עילאי שסחט את שארית כוחותיו של הציבור, וכעת הוא חוזר לאפרוריותו...
אומרים שבבחירות אלה היה מספר התקריות בין המצביעים הנמוך ביותר אי-פעם. לא ממש מפתיע אם חושבים על אחוז ההצבעה הנמוך שמאפשר, סטטיסטית, את העובדה שאנשים יגיעו לקלפיות נטושות, ולא ימצאו עם מי להתקוטט... אם יש להם כוח בכלל.
וכל זה למה?
כי כל שנתיים יש בחירות. וכל שנתיים מחליפים ממשלה. וכל שנתיים מבזבזים את כספנו. וכל שנתיים אנחנו שומעים את הפוליטיקאים מכפישים זה את זה, ויומיים אחרי זה חוברים לקואליציה כמו זוג חברים מתקופת הפלמ"ח.
פעם אזרח היה יודע שאחוז מסוים מהמיסים שהוא משלם מוקדש לפרנסתם של חברי הכנסת. היום אזרח יודע שאחוז מסוים מהמיסים הולך לפרנסת החכי"ם, ואחוז נוסף הולך למימון הבחירות הבאות.
מיליארד וחצי שקל הלכו בגלל הבחירות המיותרות האלה, שהתחילו בכלל רק כי פואד חשש שיפסיד בפריימריס. אז פואד הפסיד בפריימריס, וקיבלנו את מצנע. מצנע הפסיד בבחירות, וקיבלנו את שרון. עכשיו שרון לא מוכן להקים קואליציה בלי מצנע, שלא מוכן לשבת עם אריק, ועוד מעט פואד יעשה לו קאם-בק, וטומי יהיה שר הדתות.
ואתם יודעים מי אשם בהכל? ואם לא בהכל - אז בהרבה?
בנו האשמה.
לא כי אנו בוחרים מפלגה זו או אחרת, אלא בגלל שאנחנו נותנים למפלגות שלנו כר-פורה לעשות בו כרצונן.
מתי לאחרונה מישהו שאתם מכירים הצביע למפלגה מסוימת כי האמין במצע שלה ובדרכה? הרי כבר מזמן אנחנו מאנחנו מצביעים נגד משהו, ולא בעדו. מתעצבנים על משהו, ולא פועלים בשביל ההיפך. מקללים את השני על הנזק, אבל לא ממש בודקים שאנחנו או נציגינו מביאים תועלת.
המפלגות דואגות לספר לנו לפני הבחירות מה הן עשו בקדנציה המקוצרת שחלפה, או מה הן תעשינה בקדנציה המקוצרת שתבוא.
האם מישהו טרח לבדוק מה הן עושות בין לבין?
האם מישהו דאג להזכיר להן מה בכלל העם רוצה?
כמו שכבר כתבתי, אני נוטה להפגיז את כל העולם במכתבים.
אני עוד מחפש את הגילוי האמיתי, שיביא אותי לעמדה קידמית.
ואז באמת יתחילו לעוף פה פוליטיקאים באוויר!
(מטאפורית, כמובן... כרגע הם סתם מתרוממים...)
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
