|
הימים חולפים - שנה עוברת,
אבל המציאות, אוי המציאות, היא תמיד עכורה נשארת. |
כינוי:
בן: 47 MSN:
ofernicusתמונה
מצב רוח כרגע:
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
פברואר 2003
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 2/2003
למי ששאל על נבואות הזעם שלי... כל מיני אנשים שאלו למה התכוונתי שהיו לי כל מיני "פליטות פה" שהתגשמו... אז הנה כמה דוגמאות: 1. לפני כמה שנים יצאתי מהבית בבוקר, ולפני שיצאתי אמרתי לאמא שלי "אמא, אם יש לך תוכנית לעשות תאונה היום, תידחי אותה, כי יש שביתה בבית החולים". כשחזרתי הביתה היא היתה עם סד על היד ואחותי עם צווארון. כן, הן עשו תאונה. 2. נסעתי עם חברים שלי באוטובוס לגבעת התחמושת. בצומת ליד תיכון "רנה קאסן" אמרתי להם שהמקום הזה עושה לי רע. הם שאלו למה אני מתכוון ועניתי שאני לא יודע, אבל המקום הזה מועד לפורענות. יומיים לאחר מכן התפוצץ אוטובוס באותו קו, באותו צומת. 3. שירתתי בצבא כחובש בגזרת לבנון. איתי ביחידה היה חייל בשם צחי. צחי היה קשר של המח"ט. לקראת החורף חיסנו נגד שפעת את כל חיילי היחידה. צחי נורא פחד מזריקות, וכחלק מהמלחמות שלנו בניסיון לחסן אותו (כן, כן, מחייבים את כולם להתחסן) אמרתי לו "צחי! אתה מפחד מזריקות?? אתה לוחם! אתה תמות כמו גבר! אתה תמות מטיל!". (המשך יבוא מיד) 4. שלשה חודשים לאחר מכן נסעתי בטרמפים לבסיס, ובדרך עבר לידי בג'יפ של החטיבה אחד מהקצינים אצלנו, ושמו תדהר. סימנתי לו שיעצור לי אבל הוא המשיך לנסוע... אני כבר הייתי עצבני על זה שאף אחד לא עוצר וצעקתי לו "עצור, תדהר! עצור! יווו... אצלי אתה גמור... היום אתה מת! חבל על הזמן, את היום הזה אתה לא גומר!". .... .... שעתיים לאחר מכן צחי ותדהר נהרגו יחד עם חייל נוסף... כן, ניחשתם נכון... הם נהרגו מפגיעת טיל.... (והיו עוד מקרים, אבל נראה לי שזה מספיק לעת עתה, נכון?)
| |
|