 כינוי:
בן: 47 MSN:
ofernicusתמונה
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2003
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 2/2003
אני מאשים (מודל 2003)
אמיל זולא כתב את המסמך המפורסם "אני מאשים" לפני שנים רבות... ללא שום הקשר למסמך המקורי, הנה הגרסה שלי ל"אני מאשים - 2003"...
לכבוד
כלל חברי כנסת
כנסת ישראל
ירושלים 91950
הנדון: אני מאשים!
חברי כנסת נכבדים,
מכתב זה נשלח לכל אחד ואחד מחברי הכנסת שזה עתה נכנסו לתפקידם בכנסת הששה-עשר, ללא הבדלי מין, דת או השתייכות מפלגתית.
לכל אורך מערכת הבחירות סיפרתם לנו, האזרחים, עוד ועוד על מה תעשו למעננו, וכעת הגיע תורי, כאזרח, לספר לכם למה אני מצפה מכם בקדנציה הקרובה.
ברצוני לפתוח בכך שאני מאד מקווה שכולכם תישארו בכיסאותיכם למשך הקדנציה הקרובה במלואה. עד כה הפוליטיקאים באשר הם לא הוכיחו שהם ראויים שנרוץ לבחור בהם שוב ושוב כל שנתיים, כך שפעם בארבע שנים צריכה להספיק בהחלט על מנת שתשבו ותעשו את מלאכתכם. אם גם כנסת זו לא תמלא ימיה, בבחירות הבאות לא רק המפלגות הערביות תקראנה להחרים את הבחירות – יהיו אלה כלל אזרחיה המדינה שימאס להם.
במהלך מסע הבחירות היו מפלגות שהטילו את האחריות למצב הגרוע על כתפי החרדים, ומולם עמדו אלה שהאשימו את החילונים. מפלגות מסוימות האשימו את המתנחלים, ואחרות את הערבים.
אני, כאזרח, מאשים אתכם, חברי כנסת נכבדים.
אני מאשים אתכם משום שמאז הקמת המדינה הולכת והופכת הכנסת לגוף המייצג מושחתות וסיאוב. אסתפק רק בכך שאומר שכאשר שיקולים אישיים גוררים את המדינה לבחירות, זה מצביע על שחיתות. כאשר שכר חברי הכנסת נקבע על ידי חברי הכנסת עצמם, זה מצביע על שחיתות.
אני מאשים אתכם גם משום שבמדינה בה חיים כששה מליון אזרחים, אין שום הצדקה לעשרים ושמונה שרים עם תיק, עוד כמה בלי תיק, ואלוהים-יודע-כמה סגני שרים. מדינה כשלנו יכולה להסתפק בשבעה שרים המונהגים ע"י ראש הממשלה:
-
משרד האוצר, התעשיה והמסחר, העבודה והרווחה. משרד זה יהיה אחראי גם על החקלאות. שר האוצר אינו אחראי רק לחלוקת כספים. תפקידו צריך להיות גם לדאוג לייצור וליצוא וע"י כך לגיוס הכספים אותם בכוונתו לחלק לפי הצרכים.
-
משרד החוץ.
-
המשרד לביטחון וביטחון פנים.
-
משרד הבריאות ואיכות הסביבה. איכות הסביבה משפיעה ישירות על בריאותנו.
-
משרד החינוך, התרבות, המדע, הספורט.
- משרד הפנים והמשפטים. משרד זה יהיה אחראי גם על מתן שירותי הדת, תחום התקשורת ועל הטיפול קליטת העלייה.
- המשרד לתשתיות לאומיות, בינוי ושיכון, ותחבורה. משרד זה יהיה אחראי גם על נושא התיירות.
מבנה הממשלות עד היום נקבע על סמך שיקולים קואליציונים ועל בסיס טובות הנאה ויחסים אישיים, תוך בזבוז מחריד ממש של כספי ציבור, שלא לדבר על חלוקה מוטעית של סמכויות ותפקידים, דבר המביא לעתים לניגודי אינטרסים.
נכון, אחוז גדול מביניכם רק נכנס לתפקידו וטרם הספיק לגרום תועלת או נזק, אך מרגע כניסתכם לכנסת – אתם שותפים לאחריות.
אין בכוונתי לכתוב למה אני מאשים כל אחד מכם. אכתוב רק מה אני מצפה מכם שתעשו בקדנציה הבאה עלינו לטובה, אני מקווה.
כאשר אני מתבקש לשייך את עצמי למגזר כלשהו, אני אומר שאני אדם דתי, בוגר בני עקיבא וישיבת הסדר, אשר סיים שירות צבאי מלא בלבנון, וכעת עובד למחייתו ומשרת את מדינתו, ובדרך מפרנס טפיל או שניים.
מדי חודש בחודשו אנו מדווחים בתקשורת כי הכנסות המדינה ממיסים ממשיכות לרדת, ויודעים מיד כי בקרוב יוטלו מיסים חדשים. קטונתי, אומנם, אך לא ברור לי כיצד 120 הנבחרים, מוקפים בהמוני יועצים ומומחים, אינם רואים כיצד המיסים הולכים ומחריבים את מדינתנו.
שפר עלי גורלי ויש לי מקום עבודה מסודר, בו אני משלם "רק" כ30%-40% מס. כאשר מתרגמים את אחוזים אלה לשקלים, מדובר בשקלים רבים. אלפי שקלים, למען האמת. למעשה, כאשר אני עושה חשבון פשוט, אחוזי מס אלה מעודדים אותי שלא לטרוח ולא לעבוד קשה מדי, ובוודאי שלא להטריח את עצמי בשעות נוספות. ההפרש בנטו בין 170 שעות עבודה חודשיות ובין 220 (20% אחוז יותר בשעות) מתמצא בכ-1000 ₪. תעשו בעצמכם את החשבון האם באמת שווה לי להשקיע את המאמץ.
במקום לעודד אנשים למצוא לעצמם עבודה, להתפרנס בכבוד, ובדרך גם לתרום את חלקם לחובה האזרחית של תשלום מיסים – מעדיפה מדינת ישראל לעודד אזרחים רבים לשבת בטל בביתם, לממן אותם, ובינתיים להעמיס את העול על המגזר היצרני.
מציאות בה מסתובבים בארץ כ-220 אלף מובטלים אינה שפויה, וודאי ווודאי שלא כאשר בכל רגע נתון כ-250 אלף עובדים זרים, אז שבבקשה אף אחד לא יספר לי שאין עבודה! יוחזרו נא העובדים הזרים לארצותיהם, וייתפסו הישראלים את מקומותיהם. תאמרו, אני נאיבי. תאמרו, ישראלים מסרבים לעבודות שכאלה. יתכן, אך אדם שאינו מוכן לעבוד, כנראה שלא הגיע למצב בו הוא זקוק באמת לכסף. ואם אינו זקוק באמת לכסף, אין סיבה שאזרחים אחרים יפרנסו אותו.
נכון הוא שיש לתמוך בחלשים והנדכאים, אך לא יתכן מצב בו מפלגות שונות תעודדנה אנשים לאבטלה ומסכנות רק על מנת לחזק את כוחן הפוליטי.
אם באמת רוצים לשקם את כלכלת המדינה יש לדאוג להעלאת שכר העובדים, בין על ידי הורדת מיסים משמעותית, בין על ידי תוספת ישירות למשכורת, ובין על ידי העלאת שכר המינימום ופיצוי המעבידים דרך החזרי מס. את המימון לפעילות שכזו ניתן יהיה לשאוב מדמי האבטלה אשר הדרישה להן תפחת ברגע שישתלם יותר לעבוד מאשר לשבת בטל.
חלוקת הנטל הכל כך לא שוויונית מתבטאת בצורה מכוערת לא פחות בתחום השירות הצבאי.
נכון, קל מאד להאשים את החרדים בעובדה שמדי שנה אני וחברי עושים עשרות ימי מילואים, אך האם המפלגות התוקפות את החרדים דאגו לעשות בדק-בית? כיצד תסברנה מפלגות אלה את העובדה שלשירות המילואים האחרון אליו זומנתי בנובמבר האחרון הגיעו רק כ-40% מהמוזמנים, וזאת כאשר אין אף לא חרדי אחד בפלוגה?
עידוד אנשים לחזור ולשרת במילואים אסור שיתבצע על ידי דמגוגיה זולה. יש לעודד אנשים על ידי הצבת קשיים בדרכם של המבקשים להשתמט מחד, ועל ידי הטבת תנאיהם של המשרתים מאידך.
אדם אשר תורם לביטחון המדינה אחוז כה ניכר מזמנו, מן הראוי שיתוגמל. תגמול זה יש לבטא על ידי העלאת התשלום עבור כל יום מילואים, ע"י הענקת נקודות זיכוי למס, ובסיוע לאמהות לילדים קטנים, וזאת ע"י קיצור ימי העבודה שלהן בעת שבעליהן נמצאים במילואים.
אני מאשים את כלל המערכת הפוליטית בישראל בכך שברשלנות הגובלת בפשע, ממעמד של מעצמה אינטלקטואלית, דרדרה את מדינת ישראל למציאות אנאלפבית. מציאות בה האלימות פושה בקרב הנוער, מציאות בה לתלמידים אין מושג בסיסי בתנ"ך ובהיסטוריה של העם היהודי.
מציאות זו אינה חדשה, אך היא נעשית עגומה יותר ויותר.
בשביל לתקן מצב זה אין צורך בהחלפת מנכ"ל משרד החינוך בכל פעם שמתמנה שר חינוך חדש. בשביל לתקן מצב זה בהחלט כן ראוי לשפר את מעמד המורה ואת התגמול לו הוא זוכה על תפקידו החשוב, ובכך למשוך אנשים ראויים לכך לתפקיד ההוראה. במציאות בה מורה במשרה מלאה מקבל משכורת הזהה לזו של השומר בכניסה לבית הספר, אף אדם בר דעת לא יקבל עליו את שליחות-קודש זו, ויעדיף למצוא לעצמו עבודה מתגמלת יותר.
אני מצפה מחברי הכנסת להבין שללא קשר לדעות פוליטיות אלו או אחרות, אין לנו ארץ אחרת, ואין לנו כוכב אחר. השמירה על איכות הסביבה אינה מותרות כי אם חובה לאומית.
הרס החופים, הנוף, הריאות הירוקות והטבע בכללותו יביא בסופו של דבר לכליה על המין האנושי, ובדרך יגרום למותם של רבבות ממחלות כגון סרטן הריאות והעור ומזיהומים שונים ומשונים.
אסור שגורמים אינטרסנטים יהיו אלה שיקבעו מאיזו מחלה נמות אנו וילדינו.
מדי פעם עולה זעקה לשמיים, ובצדק, בדבר סכומי העתק המשולמים לעובדים בחברות כגון חברת החשמל ובנקים מסוימים. נכון הוא שעובדים רבים מקבלים משכורות שאינן סבירות בסיטואציה הכלכלית הנוכחית, אך הכשל האמיתי הוא בדירקטוריונים של החברות השונות. ואת הדירקטוריונים, כידוע, ממנים אתם – בעלי הכוח והשררה המעונינים "לתגמל" את המקורבים לכם.
לסיכום, אני רוצה לספר לכם שנמאס לאזרח הקטן, אותו אדם שהצביע לאחד מכם והביא אתכם למקום בו אתם יושבים כעת. נמאס לו שמשחקים בו ומשטים בו ועושקים אותו.
תעלו מיסים – וההכנסות תרדנה.
תגדילו את מכסת ימי המילואים – ויותר אנשים יתחמקו.
תמשיכו לדרדר את מצבנו הכלכלי והחברתי – ולא יישארו פה אזרחים להצביע לכם.
לתשומת לבכם.
בברכת הצלחה,
עופר לנדא.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
