מדהים איך שיקולים של רגע מתגלים לפעמים, שנים לאחר מכן, כטעות מצערת.

איך העובדה שהכונן הקשיח עומד להתמלא עד אפס מקום גרמה לי למחוק את כל החומר הקשור לאתר "מגמה ירוקה", שעל הקמתו ותחזוקתו הייתי אחראי באותה תקופה.

איך מחקתי, בין אותם קבצים, את מכתבו של ראש עיריית ירושלים דאז, מ"מ ראש הממשלה בהווה, וככל הנראה ראש הממשלה הבא - אהוד אולמרט.

איך מחקתי את מכתבו של אולמרט, שנשלח בתגובה לבקשת "מגמה ירוקה", שכראש עיריית ירושלים, יפעל לקדם את תוכנית הרכבת המהירה על קו ירושלים-תל-אביב.

איך לא חשבתי שמן הראוי הוא לשמור מכתב בו מעיד על עצמו פוליטיקאי כי הוא "נקט לעצמו כלל שלא לקחת חלק בהחלטות הנוגעות לדורות הבאים".

והרי ברור כבר אז היה שאולמרט לא יסתפק בכס מלכות ירושלים.

וכעת, אותו אדם אשר נקט נקט לעצמו כלל שלא לקחת חלק בהחלטות הנוגעות לדורות הבאים מבקש להיות ראש הממשלה.

אבל אל תתנו לזה להפתיע אתכם.

אולמרט היה ונותר חברם הטוב של בעלי ההון.

בישראל אוהבים לשנוא את "ביבי החזיר הקפיטליסט".

איכשהו זה לא מפריע לאנשים להצהיר כי בכוונתם להצביע לאהוד All-Mart אולמרט, מי שיקנה את המדינה בזול, וימכור לנו אותה אחר כך ביוקר, ובריבית.

כראש עיריית ירושלים, סירב אולמרט לסייע בפיתוח קו הרכבת המהירה, משום שזה התנגש עם האינטרסים של חבריו כרישי ההון.

כשזה מגיע לרשות ממשלה, הדבר רק יחזק את שליטתו, ויאפשר לו לתגמל עוד יותר את חבריו, ואז אין לו שום עניין מלהתחמק מעמדת הכרעה, כזו הכוללת (לא עלינו) גם קבלת החלטות הנוגעות לדורות הבאים.

אין ספק, אולמרט צדק במכתבו.

אסור לו לקחת החלטות הנוגעות לדורות הבאים.

עשו לנו, ולדורות הבאים, טובה.

אל תתנו לאולמרט לקבל החלטות.

[* אם מישהו נתקל בעבר במכתב הנ"ל שעליו אני מדבר, ויודע איך אני יכול להשיג העתק שלו, אשמח מאד אם יודיעו לי!]