כל הסוקרים, המומחים, יודעי העתים, וכל מי שבכלל מביע את דעתו בנושא, ימהר לספר לכם כי גם הפעם, כחלק ממגמה עולמית מתמשכת, ירדו אחוזי ההצבעה בבחירות שתתקיימנה ביום שלישי.

שלל סיבות, תירוצים, והסברים יש לכל אותם מומחים-מטעם-עצמם, אבל בסופו של דבר כולנו יודעים שהדבר נובע מהתחושה "שכולם אותו הדבר", "וזה לא ישנה כלום", או סתם כי אנשים מעדיפים לנצל את יום החופש שהוענק להם במתנה, ואיכשהו, חמש הדקות שהם ישרפו בקלפי יהרוס להם את כל היום (כן, זה נכתב בציניות).

הבעיה היא בעצם שמי שבאמת מוטרד מהמגמה הזו, אבל אינו מתעניין בסיבותיה, הן המפלגות.

מעניין אותן רק זה שלא באים להצביע להן, אבל לא מעניין אותן למה לא באים להצביע.

בשורה התחתונה, אנשים לא באים להצביע מהיעדר מפלגה שממש גורמת להם לרצות להצביע, ומהיעדר חוק המחייב אותם להצביע, דבר שעליו עוד יבוא פוסט בהמשך.

ובכל זאת, אזרחים נכבדים, זה לא מקובל עלי.

כן, קראתם טוב, לא מקובל עלי שאתם לא הולכים להצביע.

נכון, קשה למצוא מפלגה שקולעת בול לדעתך, אבל איך שלא תסתכלו על זה - תמיד תהיה מפלגה אחת שתהיה הקרובה ביותר לדעותיך, ולמפלגה הזו חובה להצביע.

אני אישית הולך להצביע לאיחוד-הלאומי-מפד"ל.

נכון, אף אחד לא מושלם.

וזה לא שאני מתלהב מהרעיון שבאמת כולם ילכו ויצביעו, כי אם זה היה תלוי בי, הייתי שמח אם קבוצות או אוכלוסיות מסוימות לא היו מצביעות.

ובכל זאת.

ומה בעצם הפואנטה של הפוסט הזה?

כמו שאמר מנהיגנו החצי-מנוח:

לכו להצביע!

ואם באמת שאתם לא יודעים למי להצביע, הרשו לי להציע לכם שתי מפלגות שאולי לא תהייה להן השפעה רבה על חייכם בשלב זה, אבל עם מספיק כוח יהיה להן השפעה על חייכם בעתיד, ועל עתיד ילדיכם וילדיהם אחריהם:

מפלגת גיל (זך - הגימלאים), ומפלגת הירוקים (רק).

כי זה ממש לא משנה איך יראו חיינו, אם בערוב ימינו לא נוכל למות בכבוד ולמות בשיבה טובה, ואם נמשיך לזהם את העולם האומלל הזה, זה לא משנה איך יראו הגבולות, כי לא ניתן יהיה לחיות משני צידיהם, וזה לא יהיה משנה כמה טובים היו חיינו, אם הפנסיה שלנו לא תאפשר לנו לגמור את החודש.

אז בקיצור, אם טרם בחרתם למי להצביע, ב-28 למרץ הגיעו לקלפי והצביעו רק זך!