מעבר לתוצאות הבחירות, ומעבר לתחושת הקבס העולה כאשר אני חושב על אולמרט כראש ממשלת ישראל, ישנם חברי כנסת שפשוט חבל לי שהם לא ימשיכו לכהן בתפקידם בכנסת הבאה...

בין אותם אנשים ראוי להזכיר את החכ"ים הבאים, ובהחלט ייתכן שאני מפספס פה ושם מישהו:

1. שאול יהלום, מפד"ל.

מעורר מחלוקת לפעמים, אך עדיין המחוקק מספר 1 בכנסת, והח"כ מספר 1 בדאגה לחלשים.

ואם אתם לא מאמינים, תשאלו את נתן "עצבני" זהבי.

2. עוזי לנדאו, ליכוד.

אדם אמיץ, הגון, וראוי לשמש כדוגמא לכלל חברי הכנסת.

3. אבשלום וילן - מר"צ.

נכון, אני לא שותף לדעותיו, אבל אהבתי את האקטיביזם שלו.

קבלו ביטול, הבנאדם חזר לכנסת!

4. רשף חן - שינוי/חץ.

גם לגבי אבשלום וילן, גם במקרה זה איני שותף לדעותיו, אבל אהבתי את האקטיביזם שלו.

5. יוסי שריד - מר"צ.

הבנאדם אמנם בחר שלא להתמודד, ולא נבעט החוצה, אך חבל בכל מקרה שלא נראה אותו שוב בכנסת.

אני מאמין שאת חלקם עוד נשוב ונראה חובשים את מושבי הכנסת.

ובכל מקרה, שיהיה להם - ולנו - בהצלחה בהמשך דרכם...

ומה אתכם? האם יש מישהו שמישהו מהקוראים מצטער לראות הולך?

געגועי הגולשים:

1. אלירם: אריאל שרון.

2. סייקו: יוסף "טומי" לפיד.