שמעתי את יולי תמיר מתראיינת הבוקר בגלי צה"ל, ואיך היא סירבה לענות על שאלותיו העיקשות של גולן יוחפז, שניסה להוציא ממנה תשובה לשאלה מה יקרה אם "קדימה" יסרבו, במסגרת המו"מ הקואליציוני, להעניק ל"עבודה" את תיק שר האוצר, בו "העבודה" חפצה.

יוחפז ניסה לנסח בעקיפין את השאלה בשואלו "האם העבודה תצטרף לקואליציה אם קדימה תתחייב לממש את הדרישות החברתיות של העבודה, אולם תשמור לעצמה את תיק האוצר". בתגובה ענתה ח"כ תמיר כי היא מסרבת לענות אולם בכל מקרה גם אם "העבודה" תקבל את תיק האוצר, אולם דרישותיה החברתיות לא תמומשנה - היא לא תצטרף לקואליציה.

ואז קלטתי פתאום: בפני אולמרט, הקפיטליסט בעור של כבש, לא ממש עומדות ברירות בקטע הזה, כי אם "העבודה" תחליט יום בהיר אחד להתחיל באמת במהפיכה חברתית, "קדימה" לא תוכל למנוע זאת, כי לימינה ולשמאלה של "העבודה", על 20 ח"כיה, תעמודנה, סביר מאד להניח, המפלגות: ש"ס (13), איחוד-לאומי-מפד"ל* (9), הגימלאים(7), יהדות התורה(6), מר"צ (4).

סה"כ: 59.

תוסיפו לזה את המפלגות הערביות, על 10 ח"כיהן, שאני נוטה להאמין שתתמוכנה במהלכים שפרץ מעוניין ליזום, ואת האפשרות "שמערכניקים" שעקרו לטובת קדימה יתמכו במהלכים "מבפנים", ועוד לפני שהספקתם לומר "אולמרט בבעסה", וגיבשתם רוב מוחץ (כ-69 ח"כים) למהלכים חברתיים, שקשה מאד יהיה לאולמרט למנוע את העברתם אם ברצונו להמשיך ולקיים את הקואליציה. ואם נביא בחשבון את זה שבראש התורן של אולמרט עומדת תוכנית ההתנקנקות 2 ולאו דווקא היוזמות החברתיות-כלכליות שעמדו בראש מעייניו של נתניהו (תחום שהופקר ע"י שרון לטיפולו הבלעדי של נתניהו), סביר להניח שהוא ייבחר שלא לפרק את הקואליציה בגלל התחום החברתי.

וכן, המהלכים החברתיים של פרץ נוגדים את תפיסתו של אולמרט, "נסיך התעשיינים".

בקיצור, בין שאני תומך ביוזמותיו של פרץ ובין שאני לא, ואני אכן מתנגד לחלק מהיוזמות, הולך להיות פה מעניין...

כאילו שבדרך כלל משעמם פה

[* תאמינו או לא, אבל המפד"ל הוכתרה לא אחת כמפלגה הכי חברתית בכנסת היוצאת, ושוב חבל לי שיהלום בחוץ]