יריב אופנהיימר, מזכ"ל התנועה לשחרור פלסטין, אמר אתמול (שישי) כי יש לפנות מאחזים מהם יצאו מתנחלים אלימים.

כמי שרוחש חיבה רבה לעונשים קולקטיביים, אני נוטה לאמץ את קריאתו של יריב אכזר זה, ולהחיל אותה על אלימים באשר הם. בתור התחלה, אני מניח, אפשר להחיל זאת על כפרים פלסטיניים. מחבל יצא מהכפר? הכפר יפונה. האמת היא שאני גם די משוכנע שכתבתי זאת בעבר איפשהו במרחבי הרשימון הזה, וגם אם לא, אין זמן טוב יותר מההווה.

ולמה להפסיק שם?

הרי אם אנחנו מתחילים לפנות יישובים בגלל עשבים שוטים ואלימים, מן הראוי יהיה להמשיך בגבעת השלשה, ביתו של מחרחר הריב יואל מרשק, מי שללא שום סיבה פרט לשנאת מתנחלים, מדרבן מזה זמן מה פלסטינים לעלות על אדמות מדינה, ולטעון לבעלות שקרית עליהן.

ואתם יודעים מה?

אני מציע להרחיק עוד יותר. אני מציע שכל יישוב במרחבי ומחרבי ארצנו הקטנה, אשר ממנו יצא אדם אלים, כל יישוב שכזה יפונה, ועל חורבותיו תוקם אנדרטה לזכר המדינה היהודית, שלמרות כל הפוטנציאל הגלום בה, לא שרדה, משום שהיו בה אנשים אלימים, אך לא פחות מכך, משום שהיו בה אנשים שלא הבינו שאלימות מילולית לפעמים גורמת נזק יותר מאחותה הפיזית.

או כמו שאומר הפתגם עתיק היומין: "שקול מלים, או שכולנו נשקול שיניים".