כרגיל, אני לא עומד בלוחות הזמנים שאני קובע לעצמי כיעדים לכתיבת פוסטים, והיום-יומיים שהבטחתי לשולטהייס הפכו לשלשה, ובכל זאת, הרי תגובתי לדבריה של ח"כ הכנסת שלי יחימוביץ', בהם היא תוקפת את סמי עופר ואת הצעתו לתרום כסף למימון (זמני) של התרופות לחולי הסרטן השובתים רעב בירושלים...

לכבוד

חברת הכנסת שלי יחימוביץ'

כנסת ישראל

ירושלים 91950

ג.נ.

הנדון:  התקפתך על סמי עופר

מזה זמן רב שאחד הנושאים הבוערים במדינת ישראל הוא נושא סל התרופות, נושא הנדון כמעט בכל פורום אפשרי, אך תמיד ללא תוצאות, כאשר הפתרונות שהוצעו ע"י הממשלה הקודמת, ואלו שמוצעים כעת ע"י הממשלה הנוכחית הם בבחינת "כוסות רוח למת".

המצב הזה, בו הציבור אינו זוכה לשירות לו הוא ראוי מהמדינה, מביא רבים להסתמך על אגודות סעד ועל תרומות, ובעצם הפכה את חסדי הציבור למשענת העיקרית של הנזקקים, בין אם מדובר במוצרי יסוד, ובין אם מדובר בטיפול רפואי.

על רקע זה, נראית לי תמוהה ביותר התקפתך על סמי עופר.

נכון, אין זה מן הראוי שאדם זה או אחר ישמש כמממן לסל התרופות הציבורי, שירות אותו המדינה צריכה לממן מכספי המסים אותם היא גובה לצורך זה בדיוק, אולם מכאן ועד לתקוף אדם אשר מתנדב לתרום מכספו כדי לכסות את חרפתה של המדינה הזו, הדרך רחוקה וכפוית טובה.

וכן, סמי עופר "כבר הוכיח" שכשהוא נעלב הוא לוקח את הכסף שלו והולך, אולם בינינו, גם את היית נעלבת אם היו זורקים לך את הכסף בפרצוף ומכפישים אותך על רצונך לתרום.

לסיכום, לתקוף אדם על שרצה לעזור אולי עושה כותרות מרשימות, אבל לא משיג שום תוצאות. לא תוצאות חיוביות, בכל אופן.

לתשומת לבך.

בכבוד רב, עופר לנדא

נ.ב. כחברת כנסת חדשה, ומכיוון שסביר להניח שעוד תזכי למכתבים ממני, אני סבור שמן הראוי שאספר לך כי כל מכתבי מתפרסמים באתר האינטרנט שלי, ולכן אשמח לקבל את תשובתך, על מנת להציג גם אותה באתר.