אעפ"י שאני מתנגד לחוק הנישואים, אני בהחלט יכול להבין את צעקתו/זעקתו/זעמו של החתול.

ב"שינוי", מפלגה שעל דגלה רקום בגדול "נישואים לכל", החליטו להימנע בהצבעה על החוק הנ"ל, תוך שהם תורמים* לנפילתו.

הרקע להחלטה: משמעת קואליציונית.

השורה התחתונה: תשעה חכי"ם (מתוך 15 של שינוי) הצביעו בעד החוק, היתר (כולל השרים) נמנעו.

הדילמה: נאמנות להבטחות מול "שמירת הסדר" (ובינינו: הכסא).

האמת? אני יכול להבין את ראשי "שינוי", שבתור מפלגה שמתיימרת להילחם באנרכיה השלטונית יראו לנכון לציית למשמעת קואליציונית, אבל לאור האנרכיה השולטת גם ככה בממשלה, בקואליציה, ובכנסת בכלל, ובמציאות של לית-דין-ולית-דיין, אולי היה ראוי (מבחינתם) ללכת בעקבותם לבם, ולהצביע בעד החוק.

ומצד שני, "במקום שאין אנשים, היה אתה איש"...

והשורה התחתונה-תחתונה?

אני לא מקנא בראשי שינוי.

* החוק היה נופל גם ככה, אבל המישור העקרוני חשוב אף הוא.