במאמר שכותרתו "השפנים של נתניהו", כותב היום ב-ynet אמנון אטד על התוכנית הכלכלית של נתניהו, איך הוא מנסה "למכור" אותה לציבור, ואיך הוא, בדומה לקודמיו, מנסה להשתמש בגורמי חוץ על מנת לשכנע את הציבור בנחיצותה ותועלתה של תוכנית זו.

אטד מביא דוגמאות למקרים קודמים בהם גורמים בישראל השתמשו בגורמי חוץ כגון קרן המטבע הבינלאומית, שר החוץ האמריקאי ג'ורג' שולץ ועוד כהנה וכהנה.

אבל!
מה שתפס אותי הכי חזק הייתה פסקה זו בכתבה:
"אבל המהלך של נתניהו בכל זאת בולט מכולם בשקיפותו. הם באמת אישרו לנו האמריקאים את הערבויות ביום חמישי, ואילו ביום שני, כאשר היה נראה שאישור התוכנית הכלכלית נתקל בקשיים, הם קפצו והתנו את מתן הערבויות באישור התוכנית?"

ולמה פסקה זו תפסה אותי כל כך? בגלל השקיפות.
ומה משמעותה של שקיפות זו שעליה מדבר מר אטד?

בכל העולם שקיפות משמעותה המחויבות של גורמים שונים לדווח לציבור על אופן התנהלותם.

ובעברית? החובה של חברה או ארגון לדווח על הוצאותיהם הכספיות, חלוקת המשאבים, החלטות הנהלה וכולי וכולי.

כיום מקובל במגזר העסקי שכל חברה פרטית מחויבת לשקיפות מלאה, תוך פרסום הערכות רווח/הפסד, הפרשות לשכר – בכירים וזוטרים כאחד, דוחות מס וכולי. ולמה זה טוב? זה טוב לכל מי שהשקיע את כספו בחברה (לדוגמא, דרך מניות) ורוצה לדעת שמטפלים בכסף שלו כמו שצריך.

ובמגזר הציבורי? קדחת.
במגזר הציבורי, בחברות הממשלתיות, ובמונופולים למיניהם כל משרד עושה מה שמתחשק לו. אין לציבור מושג מה קורה שם עד שפעם בשנה מבקר המדינה מפרסם איזה דו"ח ארוך כגלות.

האם זה נראה לכם הגיוני שחברת החשמל תפרסם מדי שבוע דוחת על הפסדים ותעלה את תעריפי החשמל ובאותה הזדמנות ממש תעלה את שכר העובדים ברמה של 4.5% (בממוצע), כאשר השכר הממוצע במשק הולך ויורד? וזה שהם נותנים לכבוד פסח את המענק הכי גבוה במשק?

האם הגיוני שבבזק, מונופול לכל דבר, יחלקו תלושי שי לחג בסך של למעלה מאלף שקל? אולי שיורידו מחירים?

והמשכורות הגבוהות של עובדי מקורות, מונופול ממשלתי נוסף?

האם זה נראה לכם הגיוני שכל מיני ארגונים "התנדבותיים" הפועלים בארץ, ובהם ליב"י, מקדישים למעלה מ-50% מהוצאותיהם – למשכורות? האם כאשר האזרח הקטן פותח את ליבו ותורם למען החיילים, למען החולים, למען הנזקקים – האם הוא מסכים לכך שמחצית מתרומתו תופנה לתשלום לבכירי הארגון?
אני בספק.
האם הציבור מודע לזה?
אני בספק.

במדיניות של שקיפות מלאה, יחויב ארגון שכזה לפרסם את נתוני ההכנסות/הוצאות באופן קבוע ונגיש לציבור. נראה אותם מגייסים כספים כאשר הם צריכים להסביר למשקיעים ולתורמים למה חצי מהכסף הולך למימון של האוטו של המנכ"ל...

ובמדינה?

האם לא הגיע הזמן שהציבור ידע במדויק כמה מהכסף שאנחנו משלמים על המסים, הולך בסופו של דבר למימון עובדים במקום להשקיע בצרכים האמיתיים?

* כמה מהכסף הולך לבכירי משרד החינוך, מול כמה הולך למשכורות (העלובות!) של המורים? לתחזוקה של בתי ספר וארגון פעילויות חינוכיות?
* כמה מהכסף הולך לבכירי משרד התשתיות, מול כמה הולך להקמת פרוייקטים לטובת האזרחים? כבישים? מתקני התפלה? תשתיות למפעלים?
* כמה מהכסף הולך לבכירי משרד הביטחון ולתשלומי שכר וקצבאות "לגמלאי" צה"ל שפורשים בגיל 45 ומקבלים קצבאות עצומות – מול כמה כסף הולך למיגון של חיילינו ושיפור כשירותנו למלחמה?

הדוגמאות לכך רבות, אבל הצורך אחד וברור:
שקיפות ופיקוח הדוק.

למי צריך לפנות על מנת להפעיל לחץ בנושא זה, אני כרגע ממש לא יודע.
אני אעדכן אתכם אם אני אגלה...

ובינתיים: שבת שלום!