ב-YNET מדווחים כי לאחר תקופה ארוכה שהרעיון נדחה ע"י שר האוצר, שוקל כעת אברהם הירשזון להפעיל מס הכנסה שלילי.

האינסטינקט שלי הוא להירתע מהרעיון, מאחר וכמו כל דבר במערכת הישראלית, הוא פותח פתח לשחיתות, אולם כאשר האינסטינקט שלי מוחזר למאורתו, יש לי נטייה חזקה לתמוך ברעיון, ולמעשה, כבר העליתי אותו בעבר, במכתב לכלל חברי הכנסת.

מס הכנסה שלילי, אם נשווה אותו להעלאת שכר המינימום, עשוי להיות דבר חיובי יותר בעיקר בגלל המסר שלו, שאומר שהאחריות לרווחת האזרח מוטלת על המדינה, ולא על המעסיק. במקום שהמעסיקים יאלצו לשאת על גבם את עול העלאת השכר, תוך שהם מצפים בכליון עיניים "לשיפור הכולל שיבוא על כלל המשק עקב שיפור תזרים המזומנים אצל האזרח הקטן", המדינה היא זו שלוקחת על גבה את האחריות למהלך, והיא גם זו שמוודאת שהכסף אכן מוזרם ליעדו.

העלאת שכר המינימום, עם כל הטוב שהיא עשויה להיא, עלולה להביא עימה גלי פיטורים וקריסת עסקים קטנים, עקב אי היכולת לעמוד בעול השכר המוגדל, וחשש זה, לפחות על פניו, הולך ומתמוגג כאשר הממשלה היא זו שמשלמת את המחיר, בזמן שהעסקים הקטנים, לפחות בשלב הראשוני, רק נהנים מהפירות.

וכן, אני מודע לזה שאת הכסף לטובת מס ההכנסה השלילי יצטרכו לגייס מאיפשהו, אבל נראה לי שבשלב זה של חיי, ובשלב זה של חייה של מדינתנו, אני תומך בדעה שלצורך הטיפול בעוני ראוי לפחות באופן זמני לעכב את הפחתות המסים, בידיעה שלפחות בטווח הקצר אני אהיה בין אלו שיפגעו מכך. ואני תומך בזה משום שאני יודע שלחיות בחברה מקולקלת ואי שוויונית זהו נזק לטווח הארוך, לכולם...

אבל שזה יהיה זמני, כן?