שבוע חלף, ועדיין לא התפניתי לכתוב על כניסתו של ליברמן לממשלה.

אז בכמה נקודות, ותסלחו לי על הבלאגן-המחשבתי:

דבר ראשון, שמעתי הבוקר בחדשות 10 ברדיו שאולמרט עשוי לנצל את התפטרותו של פינס לטובת צמצום הממשלה.

כמובן שאני הראשון שיתמוך בצמצום הממשלה הענקית, ואת זה אני קובע אפילו בלי לדעת מה מספר השרים ביום, כי זה בכלל לא רלוונטי: הממשלה הזו התחילה כענקית, וזה שליברמן הצטרף אליה לא עשה טוב למאזן האימים הזה, שלא לדבר על אי-אילו סגני שרים שהצטרפו לאורך הדרך.

השאלה היא, ואת זה אני כותב למקרה שנניח שאולמרט אכן חושב על הרעיון ולא מדובר בסתם ידיעה עיתונאית חסרת יסוד: איך אולמרט מתכוון לצמצם את מספר השרים? אוקי, אז אופיר פינס פרש, אבל לעבודה עדיין יש "תקן" לשר במקומו, ולא סביר שהיא תוותר עליו. יותר מזה, כעת שליברמן נכנס לממשלה, מופעל על אולמרט לחץ מצד המפלגות האחרות "לתגמל" אותן בדמות סגני שרים נוספים, ולך תנסה להוריד להן תקני-שרים שכבר יש להן.

בקיצור, ברגע שפתחת את הברז, איך לכל הרוחות אתה חושב שתוכל לסגור אותו?

דבר שני, מישהו הצליח להבין מה היה הרעיון בכלל להכניס את ליברמן לממשלה? הרי הקואליציה לא עמדה בפני סכנת התפרקות? האם רק בשביל להבטיח את אישור התקציב הוסיפו שר נוסף לממשלה, והוסיפו בזבוז לתקציב? ובכלל, הרי אם היתה סיבה לאולמרט להוסיף את ליברמן לממשלה, הרי שזה היה כדי להחליש את כוחן של יתר המפלגות, ולהחליש את עמדת המיקוח שלהן, אז מה היה האינטרס של אותן מפלגות לתמוך או להסכים למהלך הזה?

וכאן אנחנו מגיעים לנקודה הכי משמעותית: מישהו מוכן להסביר לי מה עבר בראש של פרץ וכלבלביו כשהסכימו לשבת עם ליברמן בממשלה?

שמעו, אני לא מערכניק, ומחינתי מפלגת האבודה יכולה ללכת לאיבוד בתהומות הנשייה של השיכחה הישראלית - יחד עם "קדימה", כמובן - אבל כבנאדם אני פשוט לא מצליח להבין איך בכלל התפתח דיון בנושא בתוך המפלגה, איך היו כאלו שתמכו בו, איך המרכז החליט לתמוך בזה...? מה לליברמן ולמפלגת העבודה? איזה בסיס הסכמה משותף יש להם שהם יוכלו לשבת בממשלה אחת? האם יש מישהו במפלגת האבודה שיעיז עכשיו להסתכל לאנשי הליכוד בעיניים, אחרי ששוב הוכיחו שמרכז מפלגת האבודה גרוע לא פחות - ואולי יותר - ממרכז מפלגת הליכוד? שהאבודה מחולקת "ממלכתיים-עאלק" ו"למורדים" בדיוק כמו הליכוד? איך יכול פרץ, אחרי שכבר הפר כל התחייבות שנתן לבוחריו (שר חברתי, צמצום תקציב הביטחון, העלאת שכר המינימום וכו') לבוא ולקבור סופית את עצמו - ואת בוחריו ומפלגתו - ולהסכים לוותר על כוחו לטובת יריבו המובהק?

ורק אופיר פינס לבדו, מכל השרים, קם ואומר "עד כאן"?

עצוב, דורש בדיקה, ודורש תמיכה, ולא משנה לאיזה חלק בסקאלה הפוליטית אתה שייך...

ח"כ פינס-פז,

שלום!

אני לא איש מפלגת העבודה, לא כחבר, לא כמצביע, ולא כתומך,

וכן, ברור לי שזו דרך נהדרת לאבד את תשומת הלב שלך על הפתיחה.

למרות זאת, לאור ההתרחשויות האחרונות במפלגתך, לא יכולתי שלא להוריד את הכובע בפניך ולכתוב לך עד כמה אני, כמביט מהצד, רוחש כבוד לנחישותך להתנגד לכניסת אביגדור ליברמן לממשלה, נחישות שהביאה אותך היום להתפטר מתפקידך.

אני איש ימין, ולכן לא בהכרח שותף לדעותיך על אביגדור ליברמן, אבל אני איש של אמת – או לפחות מנסה להיות – ולכן שמחתי לראות שעוד ישנם חברי כנסת ושרים שמוכנים לוותר על הכבוד והשררה בשם עקרונותיהם, ואשר אינם מוכנים להיות שותפים לאופורטוניזם המוחלט השולט בממשלה, אופורטוניזם הגורם למפלגות לאבד כל קשר למצע שלהן, לדרך שלהן, או למצביעים שלהן.

לסיכום, כולי תקווה כי בבוא העת מצביעי העבודה וחבריה ידעו לתגמל אותך על עמידתך על עקרונותיך.

וכמו שאומרים אצלנו – "בבניין ירושלים ננוחם"!

עופר "עופרניקוס" לנדא