בשעות, ואולי בדקות, הקרובות אמורה להתפרסם החלטת המשטרה בנוגע להמלצתה בדבר קיום מצעד הגאווה בירושלים.

למה המלצה? כי אם היא תחליט שלא לאפשר את קיום המצעד, סביר להניח שבג"צ יפסול את ההחלטה ויחייב את קיום המצעד.

אני נגד קיום המצעד. לא רק בירושלים, אלא בכלל.

מה לעשות, לא רק שאני לא רואה מה יש להתגאות בנטיות הומוסקסואליות או לסביות, זה פשוט לא נראה לי מתאים לקיים אותו דווקא בארץ הקודש. וכן, זו ארץ הקודש. נכון שקשה להתייחס אליה ככה כשהעם היושב עליה מגלה נטיות מחורבנות (ואני מדבר על התנהגותנו כעם, ולא על נטיות מיניות כאלו או אחרות) וכאשר ההנהגה שלנו נראית כמו פניו של כלב חולה במיוחד ביום הכי גרוע שלו, אבל הארץ - היא קדושה. היא הייתה כזו כל השנים שהיינו, ותהיה כזו גם אם נצא לגלות פעם נוספת.

אז נכון, אין לי שום בעיה עם זה שגבר זה או אחר דלוק דווקא על החבר שלו, או שבחורה מסויימת אוהבת עד מוות את חברתה. מה לעשות, כל אחד ומה שעושה לו את זה. אבל מכאן ועד לקיים מצעדי גאווה? ודווקא בירושלים? דווקא להכעיס?

אז צודקים, ירושלים היא גם הבירה שלכם. אז איך זה שלא רואים את זה?

למה החילונים נזכרים שירושלים גם שלהם רק כשמדובר בפרובוקציה שכזו?

איפה כל החרדים ל"בירותה" של ירושלים כל השנה? או כבר שנים?

איפה כל "שוחרי ירושלים" ביום ירושלים? או מתי בעצם הייתם לאחרונה בירושלים?

ושלא תבינו לא נכון: אני מתנגד נחרצות לקיומו של מצעד אומלל זה, אולם אם השאלה היא האם להיכנע לאלימות החרדית המאיימת ולבטל את המצעד - הרי שזה בבחינת יהרג ובל יעבור, ויש לקיים את המצעד על אפם ועל חמתם. לא כדי להבעיר, אלא כדי להבהיר. להבהיר שמדובר במדינת חוק.

ושוב שלא תבינו אותי לא נכון: אני אשמח מאד לשמוע שראשי הקהילה ההומו-לסבית החליטו שמדובר בהתגרות מיותרת, ושלעשות את המצעד הזה דווקא בירושלים הינו מהלך מיותר, פוגעני, וחסר תועלת.

אבל זה הרי לא יקרה, כי מדובר פה במלחמת תרבות של שתי קבוצות באוכלוסיה שמנסות לכפות עלינו את קיומן ואת "מורשתן", ובמלחמה לא מראים גילויי כניעה או הבנה. חוץ מכשמדובר על האוייבים שלנו, לצערי.

אז כאמור, כל זמן שלא יוחלט לבטל את המצעד מתוך הבנה, אסור לבטל אותו מתוך כניעה.

אסור למשטרה לומר "אנחנו לא מסוגלים לאבטח, אנחנו חוששים שקיום המצעד יגרום להתלקחות".

המשטרה פה כדי לשמור על הסדר, והגיע הזמן שהמשטרה תבין את זה.

מה שכן, אחרי שתקיימו את המצעד בירושלים על אפם וחמתם של כל מי שזה כואב לו, מה דעתכם לפעול גם על מנת שיתאפשר ליהודים לעלות להר הבית? הרי גם הר הבית הוא "גם שלנו", וגם לשם אוסרים על יהודים לעלות "מחשש להתלקחות". אם כבר אז כבר, לא?

מה שכן, לראשי "הקהיליה": באמת נראה לכם שהחרדים יסכימו, בתמורה לביטול אירוע חד-פעמי כמו מצעד הגאווה, לקבע באופן מוחלט דבר שהם מתנגדים לו עוד יותר כמו ברית הזוגיות?