כותרות העיתונים של סוף השבוע, לפחות בידיעות ובמעריב זעקו כי כ-80% מהציבור סבורים שעל עמיר פרץ להתפטר מתפקידו כשר הביטחון, וכי בין 25% ל-32% מהציבור היו רוצים לראות את שאול מופז ממלא את מקומו של פרץ במשרד הביטחון.

כמו שכל מי שעוקב אחרי הרשימון הזה יודע, אני לא סובל את פרץ, ולא חשבתי שהוא ראוי להיות שר הביטחון או שר בכלל, הרבה לפני המלחמה. טענתי בעבר ואני משוכנע מתמיד שהוא בסך הכל אופורטוניסט תככן שכל כישוריו מסתכמים בדמגוגיה צעקנית בראש חוצות ובראש גדודי מפגינים, ומכאן ועד להציב אותו בתפקיד ניהולי אמיתי בראשות המדינה, הדרך ארוכה ומסוכנת.

אבל, ופה מגיע אבל גדול מאד: עמיר פרץ אינו ראוי להיות שר הביטחון, אך שאול מופז ראוי לכך עוד פחות!

הנטיה היא להאשים את עמיר פרץ במחדלים וכשלים שהתרחשו במהלך המלחמה, אולם נטיה זו מוטעית ביסודה, מאחר ולא מובא בחשבון גורם בסיסי ביותר. הנטיה להטיל את מלוא האחריות על פרץ נובעת מכך שעל הכף מובאות בחשבון החלטות שגויות שהתקבלו. הטעות בכך היא שעל הצד השני של כף המאזניים לא מונחים התנאים שבהם התקבלו אותן החלטות, ואותם תנאים נגזרים באופן מובהק מהמצב שבו עמיר פרץ "קיבל" את צה"ל:

* חיילי המילואים אינם מתאמנים באורח סדיר וראוי כבר שנים.

* טנקים לא היו מצויידים וממוגנים כראוי.

* חיל האוויר דיווח על מחסור בפצצות חכמות.

* מידע מודיעיני שהגיע במשך השנים מאז הנסיגה מלבנון לא טופל כראוי.

* חיילי המילואים קיבלו מפות שלא עודכנו מאז הנסיגה.

וכו' וכו'...

כל הכשלים הללו, ורבים אחרים, נובעים מהזנחה של שנים, מרשלנות של שנים, מפשיעה של שנים.

כדי לתקן את הכשלים הללו, נחוצות שנים של עבודה.

לעמיר פרץ לא היה את הזמן להיות אחראי לכשלים, ולא הזמן לתקן את כולם.

ומי כן היה בעמדות מפתח לקבלת אחריות על צה"ל?

מי שירת כרמטכ"ל מה-9 ביולי 1998 ועד ה-9 ביולי 2002?

מי היה שר הביטחון מה-4 בנובמבר 2002 ועד ה-4 במאי 2006?

יש לכם ניחוש אחד, ואין לו שפם.

נכון, זהו שאול מופז, אותו אדם שזכה לאחוזים הגבוהים ביותר בקטגורית "מי צריך להחליף את שר הביטחון".

אומרים שהזיכרון הקולקטיבי הישראלי מאד קצר טווח.

מסתבר שאנחנו גם סתם מטומטמים.

מטומטמים מספיק לצעוק "השליכו את הנבלה! החזירו את הטרפה!".

ועל כך כבר נאמר: "הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם".