לכבוד

שר העבודה והרווחה

ח"כ זבולון אורלב

כנסת ישראל

ירושלים 91950

הנדון: שינוי שיטת חלוקת הקיצבאות

א.נ.

בעת האחרונה, על רקע המצב הכלכלי ההולך ומתרחב בכלל, ועל רקע התוכנית הכלכלית של שר האוצר בפרט, רבו הדיווחים בתקשורת על העוני השורר בשכבות החלשות.

במסגרת אותם דיווחים שודרו לא אחת ראיונות עם אזרחים המשתייכים, לדבריהם, לאותן שכבות מצוקה. במהלך אותם ראיונות ניתן היה לראות כיצד רבים מהמרואיינים מציתים סיגריות אחת-אחרי-השניה.

יש שיאמרו שאני צר-עין, אך צורם לי לראות אדם החי על קצבה מהמדינה, מכלה את כספו על סיגריות. קצבה זו, יש לזכור, מוענקת לו מהמסים המשולמים מכיסי ומכיסיהם של אזרחים אחרים, על מנת שיוכל להתקיים, ולא בשביל שיעלה את כספנו בתמרות עשן. תופעה נפוצה אחרת, וחמורה עוד יותר, היא השימוש בכספי הקצבאות לצורך הימורים ולצורך רכישת סמים.

אישית, אני מאמין כי השאיפה המרכזית היא הגעה למצב בו לא לאזרחים המציאות של אי-עבודה לא תשתלם, בעוד שהעבודה תשתלם בהרבה ממה שהיא היום, אך עד שנגיע למצב שכזה, יש צורך בפתרונות על המציאות הקיימת.

עיון קל בספרי ההיסטוריה של מדינת ישראל מעלה כי בימיה הראשונים של המדינה הונהגה שיטת הקצבאות על ידי תלושים. בשיטת התלושים, כל משפחה הייתה מקבלת הקצבה מסוימת של מצרכי יסוד למחייתה.

נראה לי כי כיום, במקביל להנהגתה של תוכנית כלכלית מקיפה להוצאת המשק מהמדרון הכלכלי בו הוא נמצא, ראוי לוודא כי הנזקקים אכן משתמשים בכסף שמוענק להם לצרכים שלשמם הוא מוענק להם.

דבר זה, לדעתי, ניתן לבצע על ידי חלוקת כספי ההעברה על ידי תלושים, ולא ע"י הקצבה כספית. בעזרת התלושים, שלצורך מניעת ספסרות יסומנו שמית ויחייבו זיהוי על ידי תעודה מזהה כלשהי, יוכלו הנזקקים לקנות ברשתות השיווק איתן יגיעו המשרדים הרלוונטיים להסכם בנושא.

על מנת לאפשר לאזרחים חופש תמרון כלשהו, ניתן לשקול חלוקה של הסכום כך שמרביתו תינתן בתלושים הנ"ל, וחלקו יינתן כנהוג היום – במזומן.

בתקווה כי במהרה לא נזדקק לרעיונות ופתרונות מעין אלה.

בברכת מועדים לשמחה,

עופר לנדא
 

העתקים:

·         שר האוצר, ח"כ בנימין נתניהו.

·         השר מאיר שטרית.