בדיוק כשעמדתי לסיים את הפוסט הארוך, המפורט, והמנומק שעסק בנאומו של קצב בשבוע שעבר, ואשר עסק בטענה מרכזית אחת בדבר רדיפה ע"י התקשורת, דווקא אז החליט המחשב הארור לעשות בעיות, ואותו פוסט הפך לשלל קרעי אותיות שהפזרו במרחבי המעבד של המחשב, ובקיצור, הפוסט הלך קאפוט. ולמרות שנחישות זה דבר נחמד, אין לי כוח לכתוב את הפוסט הנ"ל מחדש, ולכן אתמצת:

קצב טען שהתקשורת רודפת אותו. התקשורת, בתגובה, השתוללה.

נאומו של קצב הסתיים בירושלים, ואולמרט עלה לנאום בכנס הרצליה.

ואיך בחר אולמרט להתבטא? הוא בחר להודיע ש"קצב לא יכול להמשיך בתפקידו".

אולמרט, ככל הנראה ראש הממשלה הנחקר ביותר שהיה למדינתנו עד כה, אשר כל שני וחמישי מועלות טענות בנוגע למעורבותו בשחיתות, ואשר ברגע זה ממש עומדות נגדו שלש חקירות אשר עשויות להתפתח לכדי הגשת כתב אישום, זה הבנאדם שירשה לעצמו לפתוח את הפה ולקבוע מי יכול ומי אינו יכול להמשיך בתפקידו?

יפה יעשה אולמרט אם ילך בדרכם של גל הירש, אודי אדם, ודן חלוץ, יאחז בידו של עמיר פרץ, ויחדיו ידהרו לעבר שקיעתה של הקריירה הפוליטית שלהם. ואם הוא בוחר להמשיך להכביד עלינו בנוכחותו - לפחות יוריד ראשו בבושה, וימנע מהצהרות שכאלו, שיותר משהן אינן מכבדות אותו - הן מביישות אותנו!