בזמן האחרון, בעקבות העומס המטורף בעבודה, עומס אשר אינו מרפה כבר קרוב לחצי שנה, כמעט ואני לא כותב בבלוג זה (או בכלל), והבלוג הפך לשומם - מצד כותבו ומצד קוראיו כאחד.

עם זאת, כבר זמן מה שאני מחכה להיום, כדי לציין את יום הולדתו הרביעי של בלוג זה.

כן, ארבע שנים חלפו, וכאילו לא חלף יום אחד, ובטח שלא 1800 פוסטים

ואז, אתמול בערב, כשנכנסתי לבלוג כדי לכתוב על קצב ואולמרט, וכדי להתחיל לחשוב מה לכתוב בפוסט החגיגי שתכננתי להיום, ראיתי את מה שניתן לראות בצילומסך למטה, והתגובה הראשונית שלי הייתה שבטח מדובר בטעות או אי דיוק של המנגנון שבודק כמה גולשים נמצאים באותו רגע בבלוג שלי... בכל זאת, 68 גולשים? בו זמנים? כאשר בתקופה האחרונה הממוצע היומי עומד על כ-40 כניסות?

הטעות, או היעדרה, התבררה כאשר נכנסתי לדף הסטטיסטיקות. השעה הייתה 20:45, ומונה הכניסות היומי הראה 1566 כניסות.

כל Refresh הביא בכפו עוד כמה כניסות, וכך בסופו של יום, קצת לפני שהשעון עבר את חצות הלילה, שבר המונה את מחסום ה-2000, ונעמד על 2084 כניסות!

נכון שהייתי מעדיף שלא הייתם גולשים בשבת, אבל אם חצי שנה אחרי שהתבכיינתי פה על זה שאני לא מצליח לשבור את מחסום אלף הכניסות ביום המחסום נשבר ומרוסק לרסיסים, אני מוכן לעצום עין, ולקוות שבעצם לא גלשתם בשבת, אלא בשלש השעות שחלפו מצאת השבת ועד הרגע שנכנסתי לסטטיסטיקות של הבלוג!

ולמי שתוהה מה לכל הרוחות הביא את גל הכניסות התמוה הזה כאשר הבלוג כמעט נטוש: מסתבר שהסקרנות הישראלית לא מתה, היא רק הולכת לישון מדי פעם, וכאשר נותנים לה בעיטה בדמות כותרת בעיתון או נאום טלויזיוני, היא מתעוררת, ורצה לגוגל, וכך קורה שהישראלים חזרו לחפש את תמונתה של א'!

אז בשמי ובשם הבלוג שלי, תודה לך הנשיא קצב, ותודה לך המתלוננת א', על מתנת יום ההולדת הנפלאה שהענקתם לנו!

להתראות בשנה הבאה או בפרשיה הבאה!