"מר שילגי הנכבד,

יצא לי לשמוע היום שהצעתך לקצר את פגרת הכנסת נדחתה ברוב גדול.

אני מאמין שאתה, כמוני, לא הופתעת מהדחייה.

לצערי, ניתן לומר בהכללה שחברי הכנסת התרגלו לחיים טובים בהם הם אינם מחוייבים להגיע לכנסת, חיים בהם הם זכאים לארבעה חודשי פגרה בשנה, חיים בהם הם עצמם קובעים את שכרם כראות עיניהם, חיים בהם הם נהנים מחסינות משפטית, ויכולים לעשות כטוב בעיניהם בידיעה שחבריהם "יחפו" עליהם כאשר הנושא יעלה לדיון.

מעודד, עם זאת, לדעת כי ישנם בכנסת גם כאלה המבינים את גודל המושחתות המוסרית שבהתנהלות שכזו.

בימים קשים אלה העם זקוק למישהו שיראה להם שאפשר גם אחרת...

חזק ואמץ,

והמשך בדרכך זו!

עופר לנדא"

תגובתו, אם וכאשר תגיע, תפורסם פה, כמובן

מה שכן, אני מבקש את סליחת כולם על הניסוח הפלצני משהו