לפני כשבוע פורסם ב-NRG שח"כ אורית נוקד יוזמת הצעת חוק אשר תחייב את משרד התקשורת לפקח על התעריפים של חברות הסלולאר, וזאת משום שלשיטתה מדובר בשירות בסיסי, בדומה לטלפון הקווי.

אף שאני מסכים עם ח"כ נוקד על צורך בפיקוח, הרי שהצורך, לטעמי, נובע מהעובדה שחברות הסלולר - באופן בולט למדי - מתאמות מחירים ביניהם, ולכן מהוות קרטל נטול תחרות, ולכן דרוש פיקוח. עם זאת, אני מתנגד לקביעה שטלפון סלולרי הוא שירות בסיסי, ועל כך תעיד העובדה שברוב העולם (המערבי, ובכלל) השימוש בסלולרי אינו נפוץ כל כך -"ואף אחד לא מת".
 

כתבתי לח"כ נוקד:

ח"כ נוקד, שלום!

קראתי ב-NRG על יוזמתך לאפשר לממשלה לפקח על מחירי השיחות הסלולאריות, ואני נאלץ להסתייג ממנה, למרות שכצרכן הרווח יהיה כולו שלי.

ההסתייגות שלי נובעת מכך שההגבלה, לשיטתך, נובעת מכך שטלפון סלולארי הינו שירות בסיסי ולכן יש להטיל עליו פיקוח, בעוד שסלולארי – ועל כך יעידו אחוזי החדירה ברחבי העולם – הינו מותרות, ולא צורך קיומי, וכל התייחסות לסלולארי כקיומי, רק מעודדת את בזבוז כספי הצרכנים.

עצוב להסתכל על זה ככה, אבל בארץ חיים אנשים רבים אשר אינם מיומנים באחריות כלכלית, וכאשר אומרים לאנשים כאלו שסלולארי הוא צורך קיומי, הם יצדיקו החזקת טלפון שכזה גם כאשר אינם יכולים להרשות לעצמם את אחזקתו, וכאשר הדבר בא על חשבון צרכים אמיתיים כמו אוכל או חינוך.

את הפיקוח על חברות הסלולר יש להפעיל מטעמים של קרטליזציה של השוק, כאשר חברות הסלולר מתאמות ביניהן מחירים, בדיעבד אם לא לכתחילה, ומשום שאין תחרות אמיתית כאשר החברות מזלזלות במשרד התקשורת ונמנעות מליישם את החוק המחייב לאפשר שימור המספר האישי במעבר מספק לספק.

לסיכום, אני מחזק את ידיך לגבי עצם הצעת החוק, אולם אני קורא לך לחדד את הטעמים להצעה, תוך הדגשת הצורך בחינוך הציבור לאחריות כלכלית.

בכבוד רב,

עופר "עופרניקוס" לנדא

והנה תשובתה:

עופר שלום,

ראשית, אני מודה לך על התייחסותך לפעילותי הפרלמנטרית. מאוד חשוב בעיני לקבל משוב מציבור הבוחרים.

עם זאת, לצערי הרב, איני מסכימה לטיעון שלך לגבי חינוך הציבור. לצערי, זה זמן רב שחקיקה לא מחליפה נורמות וערכים בציבור הרחב, וחינוך לצרכנות נבונה אינו יכול לבוא באמצעות חקיקה. לחדירה המסיבית של הטכנולוגיות בכלל ושל הטלפוניה הסלולרית בפרט לחיי הישראלים יש גם צדדים חיוביים (דבר שאתה, כעובד חברה שעוסקת במערכות תומכות לשירותי הסלולר, בוודאי מכיר), ואני נאלצת לסמוך על ההיגיון הבריא של אזרחי המדינה בנוגע לאופן שבהו הם מכלכלים את מעשיהם.

בנוגע לקרטליזציה - זו אכן הנקודה המרכזית, שהרי הפיקוח על תעריפי בזק נובע מהיותה מונופול. במידה ששוק שנפתח לתחרות אינו מאפשר תחרות אמיתית - על הרגולטור להתערב לטובת הצרכנים, ולסייע בייצוג האינטרסים שלהם אל מול החברות שלא מקיימות תחרות אמיתית ביניהן.

בברכה,

אורית נוקד