האין זה אירוני, שבבואה לבצע מהלך סוציאליסטי לכאורה, מוכיחה שרת החינוך יולי תמיר את הצורך במהלך קפיטליסטי של הפרטת מערכת החינוך?
האין זה מגוחך, שכאשר שרת החינוך מנסה להתמודד עם הקופה המתדלדלת של משרד החינוך, היא פונה אל ציבור ההורים ואומרת להם - "שמעו, מצב החינוך בקנטים, הילדים שלכם בקושי מקבלים תעודת בגרות ואת רוב הזמן הם מעבירים בלנסות להימנע מלחטוף מכות, אבל שמעו - אין ברירה - צריך לשלם?
הרי מה בעצם המשמעות של מהלך שכזה? המשמעות היא שהמדינה באה אל אלו שעוד הצליחו לשמור קצת כסף בצד, למרות כל המסים והמכות, והיא - המדינה - אומרת להם - "שמעו, אני לא מספקת את הסחורה, אבל אתם צריכים לממן את החינוך של השכבות החלשות - כי אני - המדינה - מתנערת מחוק חינוך חינם".
עכשיו, קחו בנאדם עם שכל ועם כסף, שאומרים לו לשלם הרבה כסף בשביל שהילד שלו לא יקבל כלום חוץ מאיזו כאפה מזדמנת, ותבינו שהמסקנה של הבנאדם הזה תהיה שהילד שלו צריך חינוך פרטי.
ואז הבנאדם הזה וכל אלו שבמצבו יארגנו לעצמם מערכת חינוך עצמאית, עם חינוך ראוי ונטול אלימות, והבנאדם הזה וכל אלו שבמצבו ילכו לבג"צ וידרשו לפטור אותם מתשלום מס הגולגולת של יולי תמיר, והמדינה תמצא את עצמה במצב שבו היא גם איבדה הכנסות, וגם זרקה לכל הרוחות את תוכניות האינטגרציה למיניהן.
ובנימה (עוד יותר) אגואיסטית - החוק שיוזמת שרת החינוך קובע לא רק ש"עשירים" ישלמו יותר מ"עניים" אלא גם שהורים לילדים רבים ישלמו יותר מהורים למעט ילדים, והמשמעות הפשוטה היא שהורים דתיים בני מעמד הביניים ישלמו יותר ממרבית האוכלוסיה, מה שהופך אותי אישית לנפגע פוטנציאלי מהחוק הנ"ל.
מעניין אם אני יכול לפנות לשר הביטחון בבקשה שיקבע שתושבי קו העימות חייבים לסבסד אותי במיסים משום שצה"ל משקיע בהם יותר מאשר בי...? 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
